ת"א 50513-12-13 שמיר נ' רובין ואח'

בקשת הנתבעת להוציא את נספח יד' מתצהיר התובע ומחיקת סעיפים 39-40 לתצהירו, וכן מתן צו המופנה לחברת עושות – אשקלון תעשיות בע"מ (להלן: "עשות") לגלות את תיקו האישי של התובע אצלה.

נספח יד' לתצהיר התובע הוא מסמך שנערך במשרד נציב תלונות הציבור בעניינו של התובע, והאמור בסעיפים 39-40 לתצהיר מתייחסים לאמור בו.

טענת הנתבע כי בהתאם להוראות חוק מבקר המדינה, לא ניתן להשתמש בנספח הנ"ל כראייה במסגרת ההליך שלפני (כאשר הוראת סעיף 44 לחוק מבקר המדינה מחילה את הוראת 30 ביחס לפעולות המבקר כנציב תלונות הציבור), ומשכך מבוקש להוציא הנספח מהתצהיר ולמחוק האמור בתצהיר ביחס לכך.

עוד מבוקש להורות לעשות להמציא את תיקו האישי של הנתבע כאשר הדבר יכול – לטענת המדינה – לסייע להגנתה וכן ביחס לטענתה בדבר אמרת דיברתי.

התובע מתנגד לבקשה בטענה כי הפסיקה כבר התירה שימוש בדו"חות מבקר המדינה כראיות בהליך וזאת לצורך הוכחת ההמלצות שבהן.

עוד טוען התובע כי הנתבעת עצמה התייחסה לעצם הפנייה למבקר ועתר כי לכל הפחות תשאר ההצהרה לעובדת משלוח המסמך כעובדה שהמריצה את הנתבעת לפעול.

ביחס לתיק האישי- טוען התובע כי משצומצמה המחלוקת, הרי אין להתיר את המצאת התיק האישי, והמצאתו יגרור סרבול ההליך והבאת עדים רבים בעניין.

לאחר ששקלתי את העניין אני מורה כדלהלן:

אכן, הוראות חוק מבקר המדינה ברורות, ואין להשתמש בנספח יד' כראייה בהליך זה. הפסיקה אליה הפנה התובע מתייחסת להליך בו נטענות טענות ביחס לאי מילוי המלצות המבקר, וזאת לצורך ביקורת שיפוטית מתאימה.

אין כך הדבר בענייננו. הוראות החוק ברורה ואין לסטות ממנה.

עם זאת, האמור בסעיף 39 אינו אלא אמירה כי התובע פנה למבקר המדינה בתלונה. אין מניעה כי האמור בסעיף זה יישאר.

עם זאת אין מקום להותיר האמור בסעיף 40 – מתייחס לנספח יד', שהוריתי על הוצאתו כאמור לעיל.

טענות הנתבעת שנטענו, על כנן נשארות. ההתנצלות ניתנה. האם היה זה מה שהמריץ את הנתבעת לעושות כן – עניין שבעובדה הטעון הוכחה ואין זו העת להידרש לכך.

ביחס לתיק האישי של התובע בעשות – השאלה של גילוי מסמכים אצל צד שלישי נדונה על ידי בתיק 16081-12-13 אייל גולן נ' חברה רדיו ללא הפסקה בע"מ ואני מפנה לאמור שם. המבחן הוא רלוונטיות המסמכים להליך.

במקרה דנן – נדמה שאין לחסום את הנתבעת מלהתגונן כנגד התביעה והאמור בתיק עשוי לפרוס תמונה כוללת ביחס לענות התובע לפגיעה שמו הטוב, ויש בו כדי לאפשר לנתבעת להתגונן בטענת אמת דיברתי, ומשכך יש לאפשר לה את קבלת המסמכים כמבוקש.

לגבי הטענה כי הדבר יסרבל ויגרום לזימון עדים רבים – גם עניין זה הוא שאלת רלוונטיות ומובן שכל בקשה לזימון עד תשקל לגופה.