ת"א 50451-03-14

החלטתי זו היא בהקשר לבקשה למתן צו לפרקליטות למסירת הודעת או הודעות אביו של המשיב 1, מר בנימין כהן (להלן: "המשיב 2"), בחקירה שנערכה.

ביום 20.9.15 ניתנה החלטתי להורות לפרקליטות להעביר לעיון בית המשפט עותק מהודעותיו של בנימין כהן שהן בגדר חומר חקירה, בתיק החקירה (פל"א 17919/2015). ביום 7.10.15 נחתם הצו כאמור.

כפי שפירטתי בהחלטתי מיום 20.9.15, תנאי מקדמי לגילוי ועיון במסמך הוא שהמסמך המבוקש רלבנטי לחזית המחלוקת. מקום בו מוצא בית המשפט שאין המדובר במידע הרלבנטי להליך הסתיים הבירור. אם נמצא שהמסמך הינו רלבנטי, יש לבחון קיומו של חסיון מוחלט או יחסי על המידע במסמך או שמא חוסה תחת ערך מוגן אחר. ככל שהחיסיון יחסי, יש לשקול את האינטרסים הנוגדים ולהכריע האם לגלות את המסמך אם לאו. מקום בו מוצא בית המשפט שאין המדובר במידע הרלבנטי להליך, אין עליו להידרש לשלב השני (ראו: רע"א 3389/12 פלוני נ' בנק הפועלים בע"מ ואח', (5.8.2012) וגם: תא (י-ם) 6154/05 עזבון המנוח עזרא אורי אריה מרום ז"ל נ' דוויט בגשאו (25.4.2007).

תכליתו של הליך גילוי המסמכים הוא להביא לגילוי האמת. מטרת ההליך השיפוטי היא חשיפת האמת. גילוי האמת הוא ערך מרכזי בכל שיטת משפט ובכל חברה המשרת את אינטרס הצדדים בהבטיחו עשיית משפט וכן את האינטרס הציבורי בהבטיחו תקינות המערכת החברתית כולה (ראו גם: ב"ש 298/86 ציטרין ואח' נ' בית הדין המשמעתי של לשכת עורכי הדין ואח', פ"ד מא(2) 337).

לאחר עיון בהודעתו של מר בנימין כהן בחקירה אשר הועברה לעיוני על ידי הפרקליטות, מצאתי כי המפורט בה רלבנטי להליך שבפני ומתייחס לסוגיה במחלוקת, קרי, טענת ההרשאה אשר נטענה ע"י המבקשת (ראה פרוטוקול הדיון מיום 10.3.15).

בנסיבות העניין, איזון זכויותיה של המבקשת לניהול משפט הוגן וההגעה לחקר האמת אל מול הזכות לפרטיות של המשיב 2 מביאה לתוצאה לפיה יש ליתן הצו המבוקש. בהקשר זה יש לזכור כי המשיב 2 לא התנגד למתן הצו או הגיש כל תגובה מטעמו על אף שקיבל הזדמנות לעשות כן. גם התנגדות המשיב 1 הייתה בעיקרה בשל החשש לפגיעה בפרטיותו של המשיב 2, כאשר במועד מתן התגובה, לא היה רשום ע"י המבקשת כמשיב לבקשה.