ת"א 50427-06-14 ראובני נ' לוי

 1.         לפניי בקשת הנתבעת מיום 27/10/16 (להלן: "הבקשה") לביטול פסק דין אשר ניתן בהעדר הגנה ביום 04/05/16 (להלן: "פסק הדין").

בבסיס ההליך תובענה שהגיש התובעת כנגד הנתבעת לפיצוי כספי בדין נזקים נטענים שנגרמו לתובעת בארוע מיום 20/8/12 בעקבות תקיפתה על ידי הנתבעת ופרסום לשון הרע.

טענות הצדדים

2.לטענת הנתבעת נודע לה אודות הליך זה רק ביום 6/10/16 שכן כתב התביעה לא הומצא לה למענה, וזאת על אף שכתובתה ברישומי משרד הפנים מעודכנת ודי היה במשלוח דואר רשום או בביצוע מסירה על ידי שליח לכתובת זו. גם הפרסום במסגרת תחליף ההמצאה בו נקטה התובעת בהתאם להחלטת כבוד הרשם הבכיר זיתוני, מיום 6/10/15 , לא הובא לידיעתה.

הנתבעת פירטה את נסיבות התרחשותו של האירוע נשוא התובענה, והכחישה את טענות התובעת בהפנותה לעדויות הצדדים שנגבו במשטרה, לתמליל עימות שנערך בין התובעת לנתבעת, לצילום העימות ולמסמך סגירת התיק במשטרת ישראל בו נכתב כי: "נסיבות הארוע אינן מצדיקות את המשך החקירה".

בהכחישה את הנזקים להם טוענת התובעת, ציינה הנתבעת כי לא הוגשה חוות דעת רפואית לשם ביסוסם וטענה כי גם אם נגרמו לתובעת כאב וסבל כתוצאה מהנפילה, הרי שהאחריות לנפילה מוטלת על התובעת בלבד. נטען, כי לו יוותר פסק הדין על כנו ייגרם לה נזק רב בהיותה בחורה צעירה וסטודנטית בראשית דרכה, וכן צויין כי התביעה דנן הוגשה בשיהוי רב.

3.בתגובה לבקשה הפנתה התובעת לאישורי המסירה, אשר חזרו למשרד בא כוחה מבלי שנדרשו על ידי הנתבעת בניסיונות לבצע לה מסירה של כתב התביעה, ופורטו בהרחבה כלל הניסיונות שבוצעו לשם ביצוע מסירה כדין.

נטען, כי כלל המסמכים הרלוונטיים צורפו לבקשה למתן היתר תחליף המצאה; ההודעה בעיתון פורסמה ביום 12/11/15, ונעשו אף פעולות להדבקת כתב התביעה בכתובות כפי שנקבע בהחלטת כב' הרשם הבכיר נ. זיתוני.

לאור כל זאת, טוענת התובעת, כי גם אם בפועל כתב התביעה לא נמסר לידי הנתבעת, הרי שהאחריות לכך מוטלת על כתפיה של זו האחרונה, בנסיבות בהן התובעת לא חסכה במאמצים כלשהם לשם איתורה של הנתבעת ומסירת כתב התביעה לידיה.

באשר לגופה של התביעה, ציינה התובעת כי היא אישה מבוגרת, וקיים קושי להאמין לגרסת הנתבעת, בחורה צעירה, שהתובעת היא זו שתקפה אותה.