ת"א 50397-11-13 סדי נ' חדד

בפניי בקשתו של הנתבע לביטול פסק הדין שניתן ביום 14.09.2014 בהיעדר התייצבותו לדיון שנקבע (להלן: "פסק הדין").

לאחר שעיינתי בבקשת הנתבע ובתגובת התובע החלטתי להיעתר לבקשה בכפוף לאמור בס' 14 להחלטה זו וזאת מהנימוקים שיפורטו להלן.

1. התובע הגיש כנגד הנתבע תובענה כספית ע"ס 50,000 ש"ח בגין, כנטען, לשון הרע שפרסם הנתבע כנגד התובע.

2. הנתבע הגיש כתב הגנה והצדדים הגישו תצהירי עדות ראשית.

אבהיר כבר עתה כי האמור בפסק הדין באשר לאי הגשת תצהירי עדות ראשית מטעם הנתבע נובע מכך, כפי הנראה, כי במועד הדיון טרם נסרק לתיק תצהיר העדות הראשית שהגיש הנתבע ביום 04.09.2014 או שנובע מטעות אנוש שלי.

3. בבוחנו בקשה לביטול פסק דין על בית המשפט לבחון האם בוצעה מסירה כדין, אם לאו וכן לבחון, במידה ובוצעה מסירה כדין, מה הן טענות ההגנה של הנתבע המבקש את ביטולו של פסק הדין והאם טענות אלו עשויות להוביל לתוצאה שונה מזו שבפסק הדין שניתן במעמד צד אחד בלבד.

לעניין ביטול פסק הדין מחובת הצדק

4. הנתבע הוזמן כדין לדיון. אין על כך חולק. הנתבע חתום על אישור המסירה אליו צורפה ההזמנה לדיון.

5. טענת הנתבע לפיה "לא קיבל הזמנה מיוחדת על מועד הדיון" לאו טענה היא ומוטב היה לולא נטענה.

במקרים מעין אלו די לו לאדם כי יסתפק בהתנצלות פשוטה ולא יעטוף אותה בטיעונים לא רלוונטיים.

6. בנסיבות אלו אין מקום לביטול פסק הדין מחובת הצדק.