ת"א 50353-05-14 אוטו טסט בע"מ נ' קארדאטא - מאגרי מידע (ישראל) בע"מ ואח'

1.התובעת הגישה תביעה להשבת כספים שנגבו בעבר או שיגבו בעתיד מהתובעת, לטענתה, שלא כדין.

התובעת מפעילה מכון רישוי לכלי רכב, וטוענת כי הינה מחויבת שלא כדין על ידי הנתבעת 2 לרכוש את הנתונים מספר הערכים מאת הנתבעת 1, שהיא חברה פרטית.

לטענת התובעת, דרישת התשלום הינה שלא כדין, ויש לאפשר לתובעת עיון בספר הערכים, ללא כל תשלום, וכיום היא משלמת תחת מחאה לנתבעת 1 את הכספים שהיא גובה שלא כדין, לטענת התובעת.

הנתבעת 1 הגישה כתב הגנה מטעמה, וטענה להעדר עילה, וכן טענה כי למכון הרישוי לא נגרם כל נזק, שכן מכון הרישוי מהווה צינור להעברת כספים שמשלם כל מי שניגש עם רכבו למבחן השנתי.

כמו כן, טוענת הנתבעת 1 כי התקנות מתקיימות במלואן, ולא נגבה כל חיוב מכל מי שמתייצב במשרדי הממשלה ומבקש לעיין ברשימה.

הנתבעת 2 הגישה בקשה להארכת מועד להגשת כתב הגנה, וכן בקשה לסילוק על הסף.

2.הנתבעת 2 טוענת בבקשתה כי דין התביעה להידחות על הסף, מחמת העדר סמכות עניינית, העדר עילה, העדר ניקיון כפיים, והעדר יריבות.

הנתבעת 2 טוענת כי מדובר בתביעה שמבוססת על טענות כנגד נוהל שנקבע על ידי רשות הרישוי, בהתאם לסמכותה מכוח תקנות התעבורה, ומכוח סעיף 20 לצו הפיקוח על מצרכים ושירותים (מוסכים ומפעלים לכלי רכב), תש"ל – 1970, ועל כן, הסמכות העניינית לדון בתביעה, מסורה לבית המשפט לעניינים מנהליים, בהתאם לסעיף 14 א' לתוספת הראשונה לחוק בתי משפט לעניינים מנהליים, תש"ס – 2000.

הנתבעת 2 טוענת כי רשות הרישוי במשרד התחבורה מוסמכת מכוח החוק, לקבוע כל תנאי מקצועי וענייני, הנדרש לצורך הפעלתו של מכון רישוי, וחיוב התובעת לקבל את נתוני היצרן מהנתבעת 1, נעשה משיקולים מקצועיים.