ת"א 5035-09-16 דוידאי ואח' נ' קבוצת קדם חיזוק וחידוש מבנים בע"מ ואח'

לפני בקשת התובעים למחיקת כתב ההגנה בהעדר גילוי ועיון במסמכים, לחלופין להורות כי הנתבעים לא יורשו להציג כל מסמך כראיה.

רקע

1.ביום 27.12.16 ניתן צו לניהול הליכים מקדמיים עד ליום 29.1.17 כן הוריתי כי בקשות בקשר עם ההליכים המקדמיים יוגשו עד ליום 5.2.17.

2.ביום 1.2.17 באה בקשת התובעים למחיקת כתב ההגנה מטעם הנתבעים בהעדר גילוי ועיון במסמכים ולחלופין להורות כי הנתבעים לא יורשו להציג כל מסמך כראיה (להלן: הבקשה הראשונה) שכן לטענת המבקשים הנתבעים לא פעלו בהתאם להחלטה.

3.ביום 5.2.17, לאחר סבב תגובות מחייב, נתתי לנתבעים ארכה קצרה להשלמת ההליכים המקדמיים תוך פסיקת הוצאות לחובתם.

4. ביום 12.2.17 הוגשה הודעה מטעם הנתבעים על הגשת תצהיר גילוי מסמכים ספציפי ותשובה לשאלון.

5.ביום 21.2.17 הוגשה הבקשה הנוכחית. במסגרת הבקשה טענו המבקשים כי חרף החלטות קודמות של בית המשפט המשיבים טרם השלימו את ההליכים המקדמיים; המבקשים טענו כי לא הומצא תצהיר גילוי מסמכים ערוך כדין וכי המסמכים המבוקשים לא הומצאו לעיונם כן נטען כי מרבית השאלות בשאלון לא נענו.

6.ביום 1.3.17 הוגשה תגובת הנתבעים במסגרתה טענו כי חלק מהמסמכים אינם רלוונטיים כך גם לגבי השאלון (וראו תגובתם).

7. ביום 8.3.17 הוגשה תשובת המבקשים.

דיון והכרעה

8.פרק ט' לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד – 1984 (להלן: התקנות) מסדיר את נושא "הודיות שאלונים וגילוי מסמכים".

9.בכל הקשור להליכים המקדמיים הלכה היא כי:

"הליכי גילוי מוקדם (שאלונים וגילוי מסמכים) נועדו כדי לפשט את ההליכים, לקצר את הצורך בהבאת ראיות ולהשיג הודיות מבעל-דין על עניינים שניתן להשיג הודיות לגביהן. התקנות שבפרק ט' לתקנות סדרי הדין, מטרתן אחת: לאפשר לבעל-דין... להכין את משפטו, תוך הסתמכות גם על מסמכים המצויים בידי הצד שכנגד וגם על תשובות בתצהיר שנתן הצד שכנגד לשאלות שהוצגו, שהן מן השאלות השנויות במחלוקת של המשפט. התקנות קובעות שכל הליך של גילוי מוקדם ייעשה עוד לפני קדם המשפט, וזאת כדי לאפשר בשלב של קדם המשפט, לגבש את השאלות השנויות במחלוקת, לפשט את ההליכים ולהביא לידיעת בעלי-הדין את מהות החומר והטענות שבידי הצד שכנגד על-מנת שיוכלו להכין כדבעי את משפטם." 

(ע"א 2271/90 ג'מבו חברה לבנין ומסחר (קרני שומרון) בע"מ נ' מרדכי, פ"ד מו(3) 793 (1992)).

[ט.ל - ההדגשות לעיל ולהלן לא במקור]

עוד נקבע כי:

"כידוע, יש לנקוט גישה מרחיבה ככל שמדובר בגילוי ראיות במסגרת הליך שיפוטי, שמטרתו היא חשיפת האמת. לפיכך, הכלל הוא, שאין בעלי-דין רשאים להימנע מגילוי ראיות שברשותם, אלא-אם-כן יש בגילויה של ראיה מסוימת כדי לפגוע באינטרסים לגיטימיים של בעל-הדין שנתבקש לגלותה, שאז יינתן צו שיחייבו בגילוי אך ורק ביחס לראיות שהן רלוואנטיות" 

(רע"א 8290/01 איזוטופ בע"מ נ' דן רנט א-קאר בע"מ, (22.8.02)).