ת"א 50260-08-15 טרייבר נ' זיו ואח'

זוהי בקשה למתן צו מניעה זמני כנגד המשיבים, לאסור מהם לקיים ו/או להפעיל ו/או לנהל ו/או לפתוח עסק ו/או גן/מעון ילדים ו/או פעוטון לגיל הרך ו/או צהרון ו/או מועדונית בתחומי החלקה המשותפת ולעשות שימוש בשביל המשותף בחלקה שלא לצרכי מעבר לדירת המגורים.

הבקשה הוגשה בטרם הגשת כתב תביעה, לדיון במעמד צד אחד. בית המשפט קבע כי אין מקום ליתן צו במעמד צד אחד בטרם שמיעת הצדדים והבקשה נקבעה לדיון. ביום 31/8/15 התקיים בפני הדיון, בהיותי שופטת תורנית, במהלכו התקיימו חקירות נגדיות של הצדדים והצדדים סיכמו טענותיהם בכתב.

הערה בטרם דיון והכרעה; במסגרת הדיון שהתקיים בבקשה, נמחקה משיבה 3 מהבקשה, ובהתאם נזנחה הבקשה לסעד למנוע מכירת הדירה ממשיבה 3 למשיבים 1 ו- 2.

רקע עובדתי וטענות הצדדים:

מדובר בחלקת מקרקעין הידועה בחלקה 144 בגוש 11184, בשטח של 669 מ"ר, המצויה ברחוב השקמה 5 ברמת ישי. על החלקה בנוי מבנה דו משפחתי, קדמי ואחורי. בחלק הקדמי מתגוררת המבקשת ובחלק האחורי מתגוררים היום המשיבים. המבקשת, כיום אלמנה, מתגוררת בחלקה החל משנת 1985. למבקשת יחידת דיור המושכרת למגורים. המשיבים רכשו את המבנה בחלק האחורי ממשיבה 3, הגב' בלימן, ביום 31/5/15.

זכויות הבעלות בחלקה הן של המבקשת ושל הגב' בלימן (משיבה 3), שמכרה את זכויותיה בחלקה למשיבים, כאמור ביום 31/5/15. בטרם נחתם הסכם המכר בין גב' בלימן למשיבים, חתמו המבקשת וגב' בלימן על הסכם שיתוף במקרקעין.

בהסכם השיתוף הראשון שנחתם ביום 17/5/15 נקבע "שום צד לא יקים בחלקתו עסק או ירשה להקימו או יעמיד את חלקתו – כולה או חלק ממנה, בתמורה או ללא תמורה – לכל אדם או גוף שינהל בה עסק. האמור לעיל לא יחול על עיסוק עצמי של בעלי החלקה במקצוע חופשי, ובלבד שלא יהיה כרוך בקבלת קהל או בתנועת כלי רכב העולה על הסביר ביחס לבית מגורים, או מטרדי רעש ואוויר". (להלן: "הסכם שיתוף ראשון").

ביום 22/5/15, נחתם הסכם שיתוף במקרקעין שני בין גב' בלימן למבקשת (להלן: "הסכם שיתוף שני"), הסכם שצורף להסכם המכר. בהסכם השיתוף השני אין כל התייחסות להסכם השיתוף הראשון שנחתם מספר ימים לפני כן. ההוראה לעיל הכלולה בהסכם השיתוף הראשון, אינה מופיעה בהסכם השיתוף השני.

לטענת המבקשת, ביום 16/8/15, ראו המבקשת ובנותיה את המשיבים פורקים ציוד גן, לפנייתם, השיבו המשיבים כי בכוונתם לפתוח עסק של גן ילדים בבית המגורים, ל- 15 ילדים לערך בין השעות 7:00 עד 17:00. לבדיקת המבקשת, אין למשיבים היתר ו/או רישיון לשימוש חורג. לטענת המבקשת הקמת והפעלת גן ילדים בחלקה המשותפת תגרום למטרד, מפגע תברואתי בשל שימוש רב במערכת הביוב, תפגע בערך הנכס, ותפריע לשגרת החיים, להנאה ולשימוש הסביר של המבקשת מדירתה. עוד טענה כי שימוש בבית המגורים שלא למגורים, ללא היתר לשימוש חורג, מהווה הפרת חובת חקוקה, עבירה על חוקי התכנון והבניה. זאת ועוד, מדובר בהפרת הסכם השיתוף במקרקעין, האוסר על הפעלת עסק בחלקה. בנוסף, לטענת המבקשת, הקמת והפעלת גן ילדים מהווה מטרד לציבור, שכן החלקה ממוקמת בסמוך לכביש צר המהווה ציר מרכזי לכניסה ויציאה מן הישוב, ללא חניה לאורכו, בהיותו מסומן בסימון אדום לבן לכל אורכו. פתיחת הגן תעמיס על התנועה בכביש והדבר יהווה מפגע תעבורתי. זאת בנוסף למעבר כלי רכב מתחת לחלון חדר השינה של המבקשת והדיירת ביחידת הדיור.

לטענת המשיבים, הבקשה נגועה בחוסר תום לב וניקיון כפיים בכך שהציגה לבית המשפט את הסכם השיתוף הראשון, לכאורה מזויף, משלא נחתם על ידי הגב' בלימן, ולא את הסכם השיתוף השני בו אין כל איסור על הקמת עסק. עוד טענו, כי הבקשה נגועה בשיהוי, הודע למבקשת על פתיחת המשפחתון (הערה: המשיבים משתמשים במילה משפחתון בתגובתם ולא בגן ילדים), על ידי המשיבים, בסמוך לחתימת הסכם השיתוף והמבקשת לא עשתה דבר אלא בחלוף 3 חודשים מלאים, בעוד המשיבים משקיעים ממיטב מרצם והונם להקמת המשפחתון. כוונת המשיבים להקים משפחתון בבית המגורים נמסרה לגב' בלימן ולמתווכת שטיפלה בעסקה והסכם שיתוף היה תנאי לחתימת ההסכם. בעקבות התנגדות המשיבים לנוסח הסכם השיתוף הראשון, נחתם הסכם השיתוף השני. למיטב ידיעתם, הגב' בלימן ובא כוחה נתנו למבקשת הסבר מפורט אודות הסכם השיתוף ובדבר כוונת המשיבים להקים משפחתון. עוד הוסיפו המשיבים כי פנו לאיש מקצוע לקדם בקשה פורמאלית להקמת משפחתון על מנת להשיג את האישורים הנדרשים. לעניין המטרדים, לטענת המשיבים, מקומם להיבחן במסגרת הבקשה לשימוש חורג, מדובר בילדים קטנים שמרביתם עושים צרכיהם בטיטולים, הורי הילדים הונחו לעשות שימוש ברחוב צדדי ולא ברחוב הראשי ושביל הגישה הינו שביל מוסדר לשימוש משותף בהסכם השיתוף ואין חדירה לשטח הפרטי של המבקשת. לטענת המשיבים, אין כל כוונה להפעיל את הגן כמעון כהגדרתו בחוק הפיקוח על המעונות, תשכ"ח-1965 ולא נדרש רישיון להפעלת משפחתון או גן ילדים פרטי עד גיל 3. באשר למאזן הנוחות, הנזק שייגרם למשיבים עולה עשרות מונים על הנזק שייגרם למבקשת, בשל פגיעה בפרנסת המשיבים ו – 4 עובדות נוספות, הנזק להורים שרשמו את ילדיהם וההשקעה הכספית של עשרות אלפי ₪ להקמת המשפחתון.