ת"א 50260-07-11 ר.ש.צ.פ ייבוא וייצוא בע"מ נ' סלימאן

רקע:

1.תחילתו של הליך זה בבקשה לביצוע שני שיקים, שהוגשה בלשכת ההוצאה לפועל ברמלה בתיק מס' 34-06663-11-4, נגד הנתבע ונגד מר איהאב עטיה.

2.בהחלטתו מיום 01/11/2011, קיבל כב' הרשם סעדון, שישב בבית משפט השלום ברמלה, התנגדות הנתבע לביצוע שטר. תצהירו של הנתבע שהוגש בתמיכה להתנגדותו לביצוע שטר היווה כתב הגנתו.

3.השיקים נמסרו ע"י הנתבע לפקודת איהאב עטיה, והלה סיחר אותם לתובעת במסגרת עסקת ניכיון שיקים.

להלן פרטי השיקים:

1.שיק מס' 80000052 ע"ס 80,000 ₪, זמן פירעון 10.11.2010.

2.שיק מס' 80000051 ע"ס 182,988 ₪, זמן פירעון 30.11.2010.

שני השיקים (להלן: "השיקים") לא כובדו מחמת ביטולם על ידי הנתבע.

טענות הנתבע:

4.הנתבע טען בתצהירו, כי הוא התקשר עם איהאב עטיה בהסכם, לפיו, התחייב האחרון לספק לו סחורה מסוג שעורה, ובתמורה לכך מסר לידיו את השיקים ללא שם הנפרע.

5.לטענתו, הסכמתו להתקשר בעסקה זו עם עטיה, ניתנה רק לאחר שמר ציון בר און, נציג התובעת, אישר לנתבע בשיחת טלפון שהתנהלה באותו מעמד, כי הוא ועטיה עובדים יחדיו, וכי עניין אספקת הסחורה לנתבע נמצא באחריותו של מר ציון.

6.הנתבע טען, כי הבין שאספקת הסחורה מתבצעת באמצעות התובעת או חברה אחרת שבבעלותה. באותה שיחה, ומאחר והנתבע לא ידע לפקודת מי לרשום את שני השיקים, מכיוון שבשליטתו של ציון, כך לטענתו, מספר חברות, ועל מנת שלא לטעות ברישום שם החברה, הוא נתבקש על ידי ציון למסור לעטיה את שני השיקים ללא ציון שם הנפרע.

7.הנתבע טען בתצהירו, כי הסחורה נשוא העסקה לא סופקה לו, ועל אף פניותיו החוזרות והנשנות לעטיה ולציון, ועל אף הסחבת וההבטחות שניתנו, כי הסחורה בדרכה אליו, הסחורה לא סופקה לו כלל.

8.בעקבות כך, ומשנוכח הנתבע, כי הסחורה לא תסופק לו, הוא נתן הוראת ביטול לגבי שני השיקים.

9.מסיכומי הנתבע עלתה גם הטענה, כי נרקמה בין התובעת ואיהאב עטיה קנוניה כדי להביא לגביית השיקים ממנו, אף שלא סופקה התמורה בעד עסקת היסוד, הלא היא רכישת הסחורה על ידי הנתבע מאת איהאב עטיה. לטענת הנתבע, עסקת היסוד היחידה הייתה רכישת הסחורה ולא הייתה כל עסקה של ניכיון, כנטען על ידי התובעת.