ת"א 5024-11-14 שרביט נ' גליל א.ג. יזמות נכסים והשקעות בע"מ ואח'

בקשה לסילוק על הסף של התובענה שהינה תביעה לאכיפת הסכם מכר דירה ולפיצוי כספי בסך של 150,000 ₪.

בהתאם להלכת עקריש (ע"א 29/58 לוי נ' עקריש, פ"ד יב' 1457) אני מורה על מחיקת הסעד הכספי הנתבע בתובענה שמצוי בסמכותו של בית המשפט השלום. על הלכת עקריש אמנם נמתחה ביקורת ואולם כל עוד לא בוטלה זוהי ההלכה המחייבת גם אם תוצאתה פיצול התביעות. רק לאחרונה חזר כב' השופט עמית, בע"א 5639/13 סגל נ' מיכל ורמז ואח' (ניתן ביום 14.8.2014) על הלכת לוי נ' עקריש בקובעו כדלקמן:

"למרות אי הנוחות שהובעה בפסיקה בגין הצורך לפצל תביעות בין בתי משפט, על אף שהסעדים הנתבעים נובעים מאותה מערכת עובדות ומאותה עילת תביעה, עדיין נותרה על כנה הלכת ע"א 29/58 לוי נ' עקריש, פ"ד יב 1457, 1458 (1958) (להלן: עניין עקריש), שם נקבע כי "אין לתובע ברירה אלא לפצל את תביעתו ולהגיש מקצתה בבית-משפט אחד ומקצתה בבית-משפט אחר".

אך לאחרונה חזר הנשיא גרוניס, בהסכמה, על הלכת עקריש בע"א 3749/12 בר-עוז נ' סטר, [פורסם בנבו] בפסקאות 7-9 (1.8.2013) (להלן: עניין בר-עוז):

"... למרבה הצער, המחוקק טרם שעה לקריאה זו ונותרנו אף היום במצב בו מתקיים פיצול בחלוקת הסמכויות, הגורר אחריו, מטבע הדברים, ניצול לא יעיל של משאבים שיפוטיים יקרי ערך. ניטיב להבין בעייתיות זו אם נידרש, בקיצור, לאופן בו מתמודדים בתי המשפט עם ההכרעה בסוגיית הסמכות העניינית, שעה שמונח לפניהן הליך הכולל סעדים שחלקם בסמכותו של בית משפט השלום, וחלקם האחר בסמכותו של בית המשפט המחוזי.

הטיפוס הראשון של המקרים, הוא מקום בו עותר התובע לסעד כספי בנוסף לסעד במקרקעין שאינו כספי, כאשר כל אחד מהסעדים נמצא בסמכותו העניינית של בית משפט אחר. כך, לדוגמה, כאשר בכתב התביעה עותר התובע לסעד בענייני מקרקעין הנמצא בסמכותו של בית המשפט המחוזי (למשל, אכיפת חוזה מכר מקרקעין), וכן לסעד כספי בסכום שנופל תחת סמכותו העניינית של בית משפט השלום (פיצוי הנמוך מ-2.5 מיליון ש"ח)...

[ ] ... כלל 'פיצול הסעדים', המחייב לפצל הליך בו עותר התובע לסעד כספי ולסעד במקרקעין שאינו כספי, כאשר שני הסעדים אינם נמצאים תחת סמכותה של אותה ערכאה, עשוי לגרור אחריו, מטבע הדברים, התדיינות כפולה בשתי ערכאות שונות. זאת, למרות שהרקע לשני ההליכים עשוי לנבוע מאותה מסכת עובדתית. נתאר לעצמנו מקרה בו מבקש התובע לקבל סעד המצהיר על בעלותו במקרקעין, ובנוסף, פיצוי שאינו עולה על גבול סמכותו העניינית של בית משפט השלום (2.5 מיליון ש"ח). במקרה זה ייאלץ התובע, כאמור, להגיש שני הליכים, הראשון לבית המשפט המחוזי והשני לבית משפט השלום... (הדגשה הוספה - י"ע)."

באשר לסעד של אכיפת הסכם המכר, שבין המבקשת למשיב 1, אני מסכימה כי קביעתו של בית המשפט השלום בקריות (כב' השופטת עידית וינברגר) במסגרת ת"א 44928-10-12 לפיה הדירה נשוא התובענה נמכרה ע"י המשיב 1 למשיב 2 אשר קבל תמורתה 1,000,000 ש"ח מהווה "השתק פלוגתא" בין הצדדים, ואולם, לא שוכנעתי כי מכירת הדירה מונעת מן המשיב 1 לעמוד על זכותו לאכיפת הסכם המכר במערכת היחסים שבינו לבין המבקשת ולתבוע את ביצוע התחייבויות המבקשת כלפיו.

כפי שרשאי המשיב 2 לתבוע מן המשיב 1 אכיפת הסכם המכר ביניהם, כך רשאי המשיב 1 לתבוע אכיפה מאת המבקשת כדי לעמוד בהתחייבויותיו כלפי המשיב 2. מכירת הדירה ע"י המשיב 1 למשיב 2 אינה מפקיעה את זכויותיו של המשיב 1 כלפי המבקשת במערכת היחסים החוזית ביניהם.