ת"א 50232-08 בורשטין ואח' נ' שילון ואח'

לפניי בקשת המבקשים לאפשר להם לתקן את כתב התביעה, להגיש תצהיר עדות ראשית משלים, ולהורות למשיב או לעד מטעמו מר דולינגר להביא עמו לדיון ההוכחות את החשבונית המקורית שצורפה כנספח לתצהירו.

המבקשים טענו כי לאחר הגשת תצהירי עדות ראשית של הצדדים, הגיש המשיב בקשה לתיקון כתב הגנתו על דרך הוספת טענה חדשה לפיה כביכול המבקשים לא שילמו לו את שכר טרחתו וזה שולם לו על ידי חברת דולינגר (שהנתבעת 1 נכנסה לנעליה). מאחר שבית המשפט קבע כי טענות הצדדים בעניין זה תשמענה במסגרת דיון ההוכחות, הוגשה הבקשה לתיקון כתב התביעה. המבקשים טענו כי אם בית המשפט יקבע כי המשיב קיבל שכר טרחה מדולינגר או כי אינו נדרש להשיבו למבקשים קם חשש כי המשיב יצא פטור בלא כלום, חרף הנזקים הכבדים שגרם למבקשים. לטענתם אם המשיב היה מעלה את טענתו החדשה במסגרת כתב הגנתו היו כבר אז מבקשים לתקן את כתב התביעה. תיקון התביעה כעת נדרש למנוע עיוות דין.

אשר להגשת תצהיר משלים, מאחר שנושא תיקון כתב ההגנה יידון גם הוא בשלב ההוכחות קם צורך לקבל את התייחסות המבקשים לטענה חדשה זו, שאחרת טענה זו תישאר ללא מענה. המבקשים הבהירו כי מדובר בהגשת תצהיר משלים קצר ונקודתי, אשר יתייחס בעיקר לזיכרונה של המצהירה בעניין התשלום למשיב.

אשר לחשבונית המקורית שנתבקש המשיב או העד מטעמו להביא לדיון ההוכחות, טענו המבקשים, כי מהצילום שצורף לתצהיר דולינגר לא ברור בידי מי היה מצוי העותק המקורי של החשבונית. בהתאם לצבע החשבונית ניתן יהיה לדעת האם מדובר בעותק שנשמר אצל המשיב או בעותק שנמסר לדולינגר. לטענתם אם המשיב היה מגלה קיומה של חשבונית זו בשלב גילוי המסמכים היו המבקשים כבר אז מבקשים לעיין בעותק המקורי.

המשיב בתגובתו התנגד נחרצות לתיקון כתב התביעה, הן מחמת אי הגשת תצהיר בתמיכה לה והן לגופו של עניין. לדבריו נזק, ככל שהיה קיים, היה ידוע עוד בשנת 2008. הבקשה לתיקון הוגשה רק לאחר שהתברר למבקשים שתביעתם להחזר שכר טרחה עלולה להידחות. טענה שכזו אינה מהווה עילה לתיקון בשלב זה של הדיון. עוד טען המשיב, כי תביעת סעד בגין הנזקים הנתבעים התיישנה, וכי בהתאם לתקנה 44 על התובענה היה להכיל את מלוא הסעד ומשהמבקשים לא פעלו כך דינה של הבקשה להידחות. הנתבע אף הפנה להחלטת בית המשפט מיום 7.3.2016 אשר דחתה את בקשתו לתיקון כתב ההגנה עקב תיקון סכום התביעה בין היתר בשל כך שהתיק מתנהל משנת 2008. לטענתו, תיקון כתב התביעה יגרור הגשת כתב הגנה מתוקן ושובל של הודעות צד ג' כנגד כל הגורמים אשר אחראים לעיכוב ברישום.

בתשובתם, טענו המבקשים בין היתר, כי אין צורך בתצהיר, כי הנזקים שנגרמו למבקשים כבר פורטו בכתב התביעה המקורי, כי אין מקום לטענת ההתיישנות וכי הבקשה הוגשה דווקא בשל האמור בתקנה 44 שאינה מאפשרת את פיצול הסעד הכספי. לשיטתם אין גם שחר לטענה שתיקון כתב התביעה יגרור פתיחת מחלוקת חדשה, שכן הנזקים נטענו ונכללו בכתב התביעה והם לא מבקשים לשנותם.