א נ' אליהו חברה לביטוח בע"מ

1.לפני תביעה לפי חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים, עקב נזק גוף שנגרם לתובעת בתאונת דרכים מיום 27.3.12.

המחלוקת נוגעת לשאלת גובה הנזק בלבד.

הפגיעה

2.התובעת ילידת 8.12.92 נחבלה עת נהגה ברכב בצווארה ובגבה ובפנייתה לביה"ח וולפסון אובחנו אצלה רגישות מעל גבי חוליות, ולא נמצא ממצא חריג בעמ"ש גבי ומותני. פניה נוספת לחדר המיון נעשתה ביום 30.3.12 שם נמצאה רגישות במישוש עמ"ש מותני, ברך יציבה, ללא איבוד תחושה והומלץ טיפול בזריקות ומשככי כאבים.

3.התאונה הוכרה ע"י המל"ל כתאונת עבודה ונפסקו לתובעת נכויות זמניות כדלקמן:

נכות זמנית של 30% מיום 6.4.12 עד ליום 30.6.12.

נכות זמנית של 20% עד ליום 31.8.12.

ונכות צמיתה של 10% בניכוי 5% בגין מצב קודם מיום 1.9.12.

הנתבעת לא חלקה למעשה על מסקנות המל"ל ולא ביקשה להביא ראיות לסתור את הקביעה הנ"ל.

הנכות התפקודית

4.עיקר מסכת ראיות התביעה היה מבוסס על עדותה היחידה של התובעת והמסמכים הרפואיים שהוגשו לרבות קביעת ועדת המל"ל ומאלו עולה כי הנכות התפקודית בגין התאונה נמוכה מהנכות הרפואית ואין פגיעה של ממש בכושר ההשתכרות.

ועדת המל"ל קבעה במסקנותיה כי:

"בבדיקה נוירו: כוח השרירים 5/5 ב-4 בגפיים, צבע, טמפ' טרופיזם בצורת הידיים והרגליים: תקינים.