ת"א 50143-10-14 חטיב נ' זמר-ח.פ 500212907 ואח'

בענין בקשה לביטול מחיקת התיק -

שקלתי את טענות הצדדים והחלטתי לדחות את הבקשה.

תחילה, חרף החלטתי, המבקש בחר שלא להשיב לתשובת המשיבה וסבורני כי יש בכך כדי לתמוך בדחיית הבקשה. אף לגופה, דינה להידחות. ודוק.

כפי שעולה מכתבי הטענות, התובענה נוהלה למן יומה הראשון על ידי בנו של התובע, הוא המבקש דכאן, מר חאלד חטיב, מכח ייפוי כח בלתי חוזר; הלכה למעשה התובע בפועל, הינו הבן.

הדברים נתמכים אף בהודעת ב"כ התובע, עת בקש להשתחרר מן הייצוג ואשר עדכן בחודש 10/15, לאחר פטירת התובע (29.4.2015), כי שוחח עם התובע (וברי כי הכוונה לבן) אשר הסכים לשחרור עורך הדין מן הייצוג ואשר יפעל למציאת עורך דין חלופי; בין היתר אף הודיע עורך הדין, כי התובע (הבן) מנהל מו"מ ישיר עם הנתבעות ולפיכך התבקשה דחיית הדיון אשר היה קבוע ליום 14.10.2015.

בהתאם, בתאריך 11.10.2015 שוחרר עורך הדין מייצוג, הדיון בוטל ונקבעה תזכורת לצורך קבלת עדכון (החלטה מתאריך 11.10.2015 – תזכורת פנימית ליום 15.11.2015). החלטה זו נשלחה במישרין הן לבאי כח הצדדים והן לכתובתו של התובע.

משלא הוגשה הודעה בהתאם להחלטה הנ"ל, ניתנה בתאריך 16.11.2015 החלטה נוספת לפיה ניתנה לצדדים אורכה להגשת הודעה עד ליום 23.11.2015 וככל שלא תינתן הודעה, תמחק התביעה.

בהתאם, משלא הוגשה כל הודעה, נמחקה התביעה בתאריך 24.11.2015 (להלן: "פסק הדין"). גם החלטות אלה לרבות פסק הדין, נשלחו כולן במישרין לכתובת התובע.

בנסיבות אלה, חזקה על המבקש דכאן כי היה מודע להחלטות כמי שניהל את התובענה.