ת"א 50133-12-14 א. נ' הראל חברה לביטוח בע"מ ואח'

בפניי בקשת הנתבעת לסילוק התביעה על הסף מחמת התיישנות.

עסקינן בתאונה שהתרחשה ביום 26/07/07. התאונה הוכרה כתאונת עבודה ע"י המוסד לביטוח לאומי, בשנת 2008 וביום 01/07/08 נקבעה לתובע נכות צמיתה בשיעור 10%.

לטענת הנתבעת, יש לדחות את התביעה. התביעה הוגשה ביום 23/12/14 בעוד האירוע נשוא התביעה התרחש ביום 26/07/07, כך שהתביעה הוגשה לבית המשפט כ-6 חודשים לאחר שהתיישנה.

לטענת התובע, יש לדחות את הבקשה. גם לפי חישוב הנתבעת, תום תקופת ההתיישנות, הינו במהלך פגרת 2014, לכן המועד האחרון להגשת התביעה הינו 09/14, כך שהאיחור בהגשת התביעה עומד על 3 חודשים ולא 6 חודשים שטענת הנתבעת.

מעבר לכך, טוען התובע כי אכן התאונה ארעה ביום 26/07/07 אך זה הוא לא המועד לתחילת מרוץ ההתיישנות. המועד הקובע הינו מועד התגבשות נכות הצמיתה שנקבעה כאמור ע"י המל"ל רק ביום 01/07/08 וזאת בהתאם לסעיף 89(ב) לפקודת הנזיקין.

התובע אף מפנה לסעיף 8 לחוק ההתיישנות תשי"ח 1958 (להלן: "חוק ההתיישנות"), הקובע כי " נעלמו מן התובע העובדות המהוות את עילת התובענה, מסיבות שלא היו תלויות בו ושאף בזהירות סבירה לא יכול היה למנוע אותן, תתחיל תקופת ההתיישנות ביום שבו נודעו לתובע עובדות אלה."