ת"א 50109-02-15 אבו עולא ואח' נ' רשות הפיתוח ואח'

1.בקשת הנתבעים לדחות התביעה על הסף מחמת חוסר סמכות עניינית לדון בה.

2.תביעת התובעים מתייחסת למקרקעין המזוהים כחלקה 20 בגוש 10276. בתביעתם עותרים התובעים, בין היתר, לכך שיבוטל הליך ההקניה מתאריך 2.4.2003 לטובת האפוטרופוס לנכסי נפקדים. כפועל יוצא מכך עותרים התובעים אף לכך, שיבוטל המכר שבוצע לרשות הפיתוח.

3.בעבר הגישו התובעים עתירה לבית המשפט הגבוה לצדק, ושם עתירתם נדחתה בנימוק שקיים להם סעד חלופי. נקבע, שככל שהתובעים טוענים, שלא התקיימו התנאים לקביעת נפקדות או כי הקניית המקרקעין לאפוטרופוס לנכסי נפקדים נעשתה שלא כדין, כי אז הסמכות לדון בתביעתם נתונה לבית המשפט המחוזי.

4.בבקשה לדחיית התביעה על הסף מפרש בא כוח הנתבעים את תביעת התובעים, כתביעה לשחרור המקרקעין בעין. על רקע פרשנות זו טוען בא כוח הנתבעים, שהתובעים אינם זכאים לקבל את המקרקעין בעין, וכל שהם זכאים לו, הוא לקבל את התמורה הכספית עבורם, וההליכים בעניין זה מצויים בסמכות האפוטרופוס לנכסי נפקדים, לפי סעיף 28 לחוק נכסי נפקדים, תש"י – 1950, ולוועדה המיוחדת, הפועלת לפי סעיף 29 לחוק זה.

5.אודה שהאופן בו נוסח כתב התביעה לא מסייע להבנת התביעה, ואף תגובת בא כוח התובעים לבקשה אינו מסייע בהבהרת העניין. בצדק שאל אפוא בא כוח הנתבעים את בא כוח התובע, בדיון שהתקיים בתאריך 25.6.2015, "מהי התביעה?"

ואולם, מכיוון שהתובעים עותרים בכתב התביעה למתן צו, המבטל את הליך ההקנייה מתאריך 2.4.2003, יש לראות אותם כמי שטוענים שלא התקיימו התנאים להקניית המקרקעין לאפוטרופוס לנכסי נפקדים או שהקניית המקרקעין נעשתה שלא כדין. אוסיף בהקשר זה, שלהבנתי, קריאת פסק דינו של בית המשפט הגבוה לצדק, מביא למסקנה, שאף בית המשפט הגבוה לצדק ראה את תביעת התובעים כתביעה התוקפת את הליך הקניית המקרקעין לאפוטרופוס לנכסי נפקדים, ולא כתביעה שנועדה לשחרר את המקרקעין. מטעם זה קבע בית המשפט הגבוה לצדק, שלתובעים קיים סעד חלופי.