ת"א 50061-12-12 סיני נ' נויפלד(המנוח)

ביום 23.6.15 הגיש התובע לבית המשפט "הודעה לבית המשפט והגשת מסמכים לגילוי המסמכים שהנתבעת העבירה לתובע". להודעה צורפו כ-260 עמודי מסמכים. על פי הנאמר בה, המסמכים "מוגשים לנוחיות הצדדים וביהמ"ש לתיק ביהמ"ש מבלי שהם בשלב זה מוגשים כחומר ראיות מצד זה או אחר".

הנתבע הגיש בקשה להוצאת ההודעה על צרופותיה מתיק בית המשפט, והתובע הגיש תגובה לבקשה (להלן: "הבקשה הראשונה").

בסמוך לאחר הגשת התגובה לבקשה הראשונה הגיש התובע "בקשה דחופה למתן הוראות", אשר בפועל הינה בקשה להגשת תצהיר נוסף. הנתבע הגיש תגובה לבקשה, והתובע הגיש תשובה (להלן: "הבקשה השניה").

לא למותר לציין כי כבר לפני כמה חודשים הגישו שני הצדדים תצהירי עדות ראשית, ולאחר מכן התקיימה ישיבת קדם משפט שבה נקבע התיק להוכחות.

באשר לבקשה הראשונה – דין הבקשה להתקבל. לא קיים הליך של הגשת מסמכים לתיק בית המשפט שלא כחומר ראיות. לפיכך ההודעה על צרופותיה לא יהוו חלק מחומר הראיות בתיק, ובית המשפט יתעלם מהם (הואיל ומדובר בתיק ממוחשב לא ניתן להוציא את המסמכים פיזית מהתיק, אך לא תהיה להם משמעות כלשהי).

באשר לבקשה השניה – התובע מבקש להגיש תצהיר משלים הואיל והעיון בחלק ממסמכי הנתבע נדחה עד לאחר הגשת תצהיריו. כמו כן, הנתבעת ביצעה גילוי מסמכים מאוחר אך באחרונה.

לאחר עיון בבקשה, בתגובה ובתשובה נחה דעתי כי דין הבקשה להידחות.

בהחלטתי מיום 25.5.14 הוריתי על דחיית העיון במסמכים מסוימים של הנתבע עד לאחר הגשת תצהירי התובע וראיותיו. מסמכים אלה כללו קבצי שמע ותמליליהם ומסמכים בנקאיים.

התובע השלים הגשת תצהיריו ביום 3.11.14. הנתבע הגיש תצהיריו ביום 13.1.15, ואז מסר לעיון התובע את המסמכים שהעיון בהם נדחה. מאז לא הגיש התובע כל בקשה להשלמת תצהיריו לאור מסמכים אלה, לרבות בישיבת קדם המשפט שהתקיימה ביום 8.2.15 לאחר הגשת התצהירים. גם בבקשתו הנוכחית לא מפרט התובע מהם הדברים שעולים ממסמכים אלה שאליהם לא יכול היה להתייחס בעת הגשת תצהיריו כי המסמכים לא היו בידיו. אזכיר כי בתצהיר עדות ראשית אמור התובע לפרט את מלוא גרסתו העובדתית לאירועים נשוא התביעה, ללא קשר למסמכים שיש ברשות הנתבע.

באשר לגילוי המסמכים המאוחר – הכלל הוא שבעל דין מגיש ראיותיו "בחבילה אחת", ולא טיפין טיפין, וכי תובע מביא את ראיותיו לפני הנתבע. אכן רשאי בית המשפט, במקרים המתאימים, להתיר סטיה מכלל זה. הנטל לשכנע את בית המשפט כי מתקיימות נסיבות יוצאות דופן, המצדיקות סטיה מסדר הדין הרגיל, מוטל על התובע (ראה: ע"א 579/90 מרדכי וגילה רוזין נ' צפורה בן-נון, פ"ד מו(3) 738 בפסקה 8 לפסק הדין). לא מצאתי כי במקרה זה מתקיימות נסיבות המצדיקות סטיה מן הכלל. כפי שקבעתי בהחלטותיי הקודמות, התובע יכול היה להגיש בקשתו לעיון במסמכי הנתבע, שהעיון בהם לא נדחה, בשלבים מוקדמים ובטרם יגיש תצהיריו. לא מצאתי טעם המצדיק הימנעותו מלעשות כן (ראה החלטתי מיום 26.5.15 בבקשה 56). בנסיבות אלה אין הצדקה לסטות מסדרי הדין ולאפשר לתובע להגיש תצהיר משלים לאחר שהנתבע הגיש תצהיריו.

לפיכך אני דוחה את הבקשה.

התובע ישלם לנתבע הוצאותיו בשתי הבקשות בסך של 3,000 ₪, בצירוף הפרשי הצמדה וריבית מהיום ועד התשלום המלא בפועל.