ת"א 5006-11-09 ואח'

1.לאחר ששקלתי היטב את הבקשה שהוגשה על ידי המועצה לעיון מחדש בהחלטה אשר ניתנה ביום 3.9.15, לא ראיתי לנכון לשנות מהחלטה זו מהנימוקים שלהלן:

2.כידוע לב"כ המועצה, בין המועצה לבין המנוח מר עמוס זמיר ז"ל התנהלו הליכים משפטיים רבים שהשתרעו על פני שנים, ואשר התובענות נשוא בקשה זו מהוות חלק מספיחיהם.

3.ההליך שבפנינו היה חריג באופיו שכן המנוח ניהל את התובענות בעצמו בתעצומות נפש חזקות, אשר למרבה הצער לא עמדו לו, והוא הלך לעולמו במהלך ניהול המשפט, לאחר שהגיש את סיכומיו אשר נערכו על ידו בבית החולים.

4.במהלך המשפט נשמעו עדים רבים והוצגו ראיות רבות, וההוראה על צמצום היקף הסיכומים נועדה, כפי שצוין בהחלטתי מיום 3.9.15, למקד את המחלוקות המתעוררות בתביעות דנן ולסייע לבית המשפט במתן פסק דין נכון וצודק, אולם למרבה הצער, המנוח הלך לעולמו בטרם מיצוי עניין זה.

5.לא נעלם מעיני הקושי הניצב בפני ב"כ המועצה, כמו גם בפני ביהמ"ש, הנובע מהיקף הסיכומים שהוגשו על ידי המנוח, אולם מעיון בהם עולה כי הם ערוכים בצורה עניינית וסדורה ומחולקים לראשי פרקים, דבר המקל על קריאתם והבנתם. עוד התברר כי חלק מהפרקים הוקדש לסקירה של הליכים קודמים אשר ב"כ המועצה היה מעורב בהם, ומשכך יש להניח כי אינם מעוררים קושי מיוחד בלמידתם.

במצב נתון זה ביכרתי כאמור לאפשר את הגשת הסיכומים חלף מתן פסק דין בהעדר סיכומים, מטעמי יעילות דיונית וניצול יעיל ונכון של משאבי שיפוט.

6.אינני מקלה ראש בהתנהגותם של יורשי המנוח אשר לא שעו להוראות ביהמ"ש ולא צמצמו את היקף סיכומיו של המנוח, אולם שיקולי צדק ויעילות דיונית הביאוני למסקנה כי פגם זה ניתן לריפוי על ידי פסיקת הוצאות בסוף ההליך.

7.לעניין האיזון, אין בכוונת ביהמ"ש להפר את האיזון בין שני הצדדים בכל הנוגע להיקף הסיכומים, וככל שב"כ המועצה חפץ בהרחבת סיכומיו אשר הוגשו בתביעה העיקרית ו/או סיכומיו אשר יוגשו בתביעה המאוחדת, תינתן לו האפשרות לעשות כן.

9.אציין כי אין בפנינו מצב של אי הגשת סיכומים מטעם בעל דין, אלא הגשת סיכומים בהיקף חריג ובנסיבות חריגות, ומשכך לא ראיתי לנכון לפעול לפי תקנה 160(ד) ו-157 לתקנות סדר הדין האזרחי.