ת"א 50039-08-10 נרדי מילר נ' אבי נעים

התובע, תושב הישוב בית אריה העומד בראש האופוזיציה במועצה המקומית בית-אריה – עופרים (להלן – המועצה) הגיש נגד הנתבע, ראש המועצה, תביעה שבה טען, כי בשלוש הזדמנויות, במהלך ישיבות של המועצה, אמר עליו הנתבע דברים המהווים לשון הרע, לפי חוק איסור לשון הרע, התשכ"ה-1965 (להלן – חוק איסור לשון הרע).

המחלוקת היא אפוא, בשאלה, אם כל אחת מאותן שלוש אמרות מהווה לשון הרע כהגדרתה בחוק ואם לנתבע עומדות ההגנות הקבועות בחוק זה.

א.עיקרי העובדות והאמרות העומדות ביסוד התביעה

2.התובע והנתבע, שניהם תושבי בית-אריה, היו בעבר חברים, אך הפכו ליריבים פוליטיים. הנתבע עומד זו הפעם השלישית בראש המועצה ובעת הגשת התביעה, מילא תפקיד זה בפעם השנייה, לאחר שבבחירות שנערכו בשנת 2008 גבר על התובע. בשנים 2007-2006 היה התובע מנכ"ל החברה לפיתוח בית אריה (להלן – החברה לפיתוח) ובתקופה הרלוונטית לתביעה היה כאמור, ראש האופוזיציה במועצה ויו"ר ועדת הביקורת שלה.

על-פי טענת התובע, הנתבע נהג להשתלח בו בישיבות המועצה ובהזדמנויות אחרות ולמרות מכתב ששלח אליו ובו דרש את התנצלותו, לא חזר בו הנתבע מאמירותיו ולא חדל מהן. לפיכך החליט להקליט את ישיבות המועצה ואת האירועים שבהם הוא והנתבע השתתפו (פסקה 23 של תצהיר התובע). זאת, כך משתמע מתצהירו, כדי שיוכל לתבוע את הנתבע בתביעה מהסוג הנדון.

התובע טטען, כי במהלך אותם הדיונים שהקליט כאמור, אמר הנתבע שלוש אמרות המהוות לשון הרע כלפיו. בעניין אמרות אלו הוגשה התביעה הנדונה ביום 29.8.2010, שבה עתר התובע לפיצוי בסך של 100,000 ₪ בשל כל אחת מהן (ובסך הכול 300,000 ₪), וזאת בהתאם להוראת סעיף 7(ג) בחוק איסור לשון הרע, הקובעת פיצוי מרבי בסכום זה, אף אם לא הוכח כי נגרם נזק.

כתב ההגנה הוגש ביום 2.11.2010 ובמסגרתו פירט הנתבע באריכות את הרקע אשר לטענתו, הביא להגשת התביעה. כן טען, כי שלוש האמרות העומדות ביסוד התביעה אינן מהוות לשון הרע ולחלופין, כי עומדת לו הגנת אמת בפרסום וכן ההגנות הקבועות בסעיפים 15(4), 15(6) ו-15(10) בחוק איסור לשון הרע (הבעת דעה על התנהגות הנפגע בתפקידו הציבורי, ביקורת על פעולה של הנתבע בפומבי, גינוי או הכחשת לשון הרע). ביום 22.11.2010 הגיש התובע כתב תשובה.

3.שלוש האמרות אשר על-פי טענת התובע מהוות לשון הרע הן אפוא, אלו:

האמרה הראשונה מיום 8.4.2010: במועד זה התקיימה ישיבת אסיפה כללית של בעלי המניות של החברה לפיתוח, שבה נכחו בין השאר, התובע שהוא אחד מבעלי המניות בהיותו חבר מליאת המועצה והנתבע, שהוא ראש המועצה ומתוקף תפקידו הוא גם יו"ר דירקטוריון החברה לפיתוח. לטענת התובע, במהלך הישיבה אמר לו הנתבע דברים אלו: "... זה כמו בדפנה 'שכחו' את הגיוס לצה"ל ...". בהמשך אמר הנתבע לתובע "... אתה בן אדם צבוע ..." וחזר על דבריו כארבע פעמים. לאחר מכן, בצאת השניים מחדר הישיבות ובעודם במסדרון בניין המועצה, אמר הנתבע לתובע: "...לך מפה, תסתלק, עוף מפה, אני לא יכול לסבול אותך ... אני לא סובל אותך, אני רוצה שתלך מפה, נגמרה הישיבה..."; "... לך מפה, אני לא סובל אותך, אתה בוגד!". התובע שאל: "אני בוגד? ..." והנתבע השיב: "... כן, תקעת לי סכין בגב...".