ת"א 50019-10-14 נ.מ. שיווק ומכירות בע"מ ואח' נ' מימון ואח'

בפניי בקשה ותגובה הנוגעות להליכים המקדמיים שהתנהלו בין הצדדים.

1. המבקש טוען כי תצהירי הגילוי והתשובה לשאלון שהועברו לב"כ המבקש לא נחתמו או אומתו כדין. מהשוואת תצהיר הגילוי שהוגש בבקשה לבין התצהיר שצורף לתגובה עולה כי עמודו האחרון של התצהיר (בו מופיעים החתימה והאימות) חסר. התצהירים שהועברו נחזים להיות תקינים, הגם שמדובר בהעתק עם אישור התאמה למקור. ככל שהכוונה הינה לקבלת מקור, אין צורך לפנות לבית המשפט לשם כך.

2. המבקש מלין על כך שהמשיבה התנתה את העברת המסמכים הרפואיים שברשותה בנשיאה בעלויות העתקם. איני רואה כל דופי בכך. מדובר במסמכים הנוגעים לשירות שהעניקה המשיבה למבקש וככל שהוא רלוונטי, למבקש קיימת זכות לדרוש לעיין בו ולהעתיקו. עם זאת, אין משמעות הדבר כי המשיבה לבדה נדרשת לשאת בעלויות ההעתקה. אם אכן עומד המבקש על העתקת אותם מסמכים ולנוכח היקפם הנטען, עליו לשאת בהשתתפות בגין עלויות העתקתם ואציע לצדדים לחלוק עלות זו ביניהם בחלקים שווים.

3. במסגרת גילוי המסמכים הכללי ציינה המשיבה כי בידיה תכתובות עו"ד-לקוח אשר הינן חסויות. המבקש טוען כי אין תחולת חסיון עו"ד-לקוח על מסמכים שבידי הלקוח וכי למעשה הוא הלקוח ולכן ממילא אין חסיון כלפיו. המשיבה טוענת כי כל המסמכים הנוגעים לטיפול המשפטי שהוענק למבקש צורפו לגילוי המסמכים מטעמה וכי אין היא מוותרת על החסיון הנוגע למסמכים שהוחלפו בינה לבין באי-כוחה. לאור תגובת המשיבה נראה כי התכתובות שלא נכללו בהליך הגילוי הינם מסמכים שאינם נוגעים לטיפול במבקש, אלא מדובר במסמכים הנוגעים לטיפול בהליך כנגד המבקש. אם אכן בכך מדובר אין מקום להסיר את החסיון. לעניין זה חשוב לציין כי אין לקבל את הטענה הגורפת כי מסמכים שבידי הלקוח אינם חוסים תחת חסיון (ראו ה"פ (מח'-ת"א) 41063-01-13‏ עמיקם נ' כהן (פורסם בנבו, 30.12.13), בס' 6), מה גם שתצהיר הגילוי כולל לא רק מסמכים שברשות הלקוח אלא גם מסמכים שבשליטתו ולכו לא ברור אם הכוונה למסמכים שבידי המבקשת או בידי באי-כוחה.

4. המבקש מציין כי בתצהיר גילוי המסמכים מופיעים שני יפויי-כוח לעו"ד טייב גנאים (ס' 2.15 ו-3.9 לתצהיר הגילוי) וטוען כי רק אחד מהם צורף וכי הוא אינו קביל שכן לא מולא בשלמות. המשיבה טוענת כי מדובר למעשה באותו מסמך וההתייחסות הכפולה נובעת מכך שמדובר בתשובה הן על בקשת גילוי כללית והן על בקשת גילוי ספציפית. לאור תגובת המשיבה, לא ראיתי מקום לתת צו לעניין זה, וגם כאן ניתן היה לברר את הדברים ללא מעורבות בית המשפט. בנוסף, אין מקום לטענה בדבר תוקפו של המסמך בשלב הליך הגילוי.

5. בבקשת הגילוי עתר המבקש לגלות את הסכם העבודה בינו לבין עו"ד גנאים וכן את הסכם העבודה בין המשיבה לעו"ד גנאים. בתצהיר הגילוי נטען כי לא קיים הסכם בין המבקש לבין עו"ד גנאים וכן כי ההסכם שבין המשיבה לעו"ד גנאים הינו חסוי. לטעמי, מאחר וההסכם שבין המשיבה לבין עו"ד גנאים הוביל ליצירת קשר של ייצוג בין עו"ד גנאים למבקש, מבלי שהיה הסכם ישיר בין הצדדים, יש לאפשר למבקש לעיין במסמך זה. אשר על כן, המשיבה תעביר את ההסכם לידי ב"כ המבקש תוך 10 ימים מהיום.

6. המבקש עותר לחייב את המשיבה להשיב לשאלה מס' 25 בשאלון לאחר שבתצהיר התשובות צוין כי השאלה אינה רלוונטית. לאחר עיון בשאלה נראה כי מדובר בשאלה המתאימה לחקירה נגדית ואין צורך לחייב את המשיבה להשיב עליה בשלב זה.

7. סופו של דבר, למעט חריג אחד, כל רכיבי הבקשה נדחים. ניתן היה לצמצם משמעותית את נפח הבקשה לו ביצעה ב"כ המבקש פנייה ישירה לב"כ המשיבה לפני הגשת הבקשה. המבקש יישא בהוצאות המשיבה בסך 1000 ₪ (כולל מע"מ) ללא קשר לתוצאות.

8. טרם סיום יש לציין כי המשיבה לא הגישה תצהיר מטעמה על אף שהמועד להגשתו חלף זה מכבר. לפנים משורת הדין, ניתנת ארכה להגשתו עד ליום 13.8.15 בשים לב למועד הדיון הקבוע.