ת"א 49936-01-15 טבעון נ' אלבום ואח'

א. כללי

1. התובעת חויבה ליתן ערובה להוצאות הנתבעים, אך לא נתנה אותה למרות מספר הארכות מועד שקיבלה. לפניי בקשת התובעת שלא לדחות את התובענה בשל אי מתן הערובה, אלא לעכב את ההליכים בה ולחלופין להורות על הפסקתה.

   ב. רקע רלוונטי

2. התובענה שכאן היא בקשה לביצוע שטר על סך של 250,000 ₪. הנתבעים טענו כי החתימה על השטר, הנחזית להיות חתימתו של נתבע 2, זויפה. התנגדות הנתבעים התקבלה, ובקדם המשפט מיום 21.10.15 הגיעו הצדדים להסדר דיוני. במסגרת ההסדר הוסכם כי ימונה מומחה מטעם בית המשפט שיחווה את דעתו בשאלה האם החתימה על השטר היא חתימתו של נתבע 2, וחוות דעתו תחייב את הצדדים. עוד הוסכם כי אם המומחה לא יוכל לקבוע במידה הנדרשת במשפט אזרחי שהחתימה היא אכן חתימת נתבע 2 תידחה התובענה, ואם הוא יסבור שניתן לקבוע זאת במידה הנדרשת במשפט אזרחי יוגשו כתב הגנה מתוקן וכתב תשובה, ואז גם תעוכב התובענה עד לסיומם של הליכים אחרים בין הצדדים. על עיכוב התובענה הוסכם שכן ההנחה הייתה כי הכרעה באותם הליכים אחרים עשויה להיות רלוונטית לטענות הגנה נוספות שבכוונת הנתבעים להעלות נגד חיובם מכוח השטר.

3. במקביל להסדר הדיוני ניתנה החלטה בבקשה שהגישו הנתבעים להורות לתובעת ליתן ערובה. נקבע כי על התובעת ליתן ערובה להוצאות הנתבעים בסך של 18,000 ₪ מן הנימוקים שפורטו בהחלטה (החלטה מיום 21.10.15).

4. את הערובה היה על התובעת ליתן עד ליום 1.12.15. סמוך למועד זה עתרה התובעת להאריך את המועד למתן הערובה, ולבקשתה הוארך המועד בלמעלה משלושים ימים. בהגיע המועד הנדחה שוב עתרה התובעת להארכה, וגם בקשה זו נתקבלה בעיקרה, תוך שהמועד הוארך עד ליום 3.2.16. במועד זה שבה ופנתה התובעת בבקשת הארכה שלישית. בקשה אחרונה זו לא נתקבלה. בין היתר צוין כי ההתנהלות הדיונית של הגשת בקשות הארכה במועד האחרון למתן הערובה או סמוך לו מעוררת קושי, וכי גם לגופו של עניין אין מקום להיעתר לבקשה, הכל כמפורט בהחלטה. כמו כן צוין כי מדובר בערובה בסכום של 18,000 ₪, וכי חלפו כבר למעלה משלושה חודשים מאז המועד שבו ניתנה ההחלטה בדבר מתן הערובה. לפנים משורת הדין נקבע כי המועד למתן הערובה יוארך עד ליום 8.2.16 (החלטה מיום 3.2.16).

   ג. הבקשה שכאן וטענות הצדדים

5. המועד הנדחה הנוסף למתן הערובה הגיע, ואז הגישה התובעת את הבקשה שכאן. בבקשתה עותרת התובעת שלא לדחות את התובענה, אלא להורות על עיכוב ההליכים בה. התובעת מציינת כי היא מבקשת לשנות את ההסדר הדיוני שהושג בין הצדדים, כאמור לעיל, כך שההליכים יעוכבו כבר כעת ועוד בטרם מונה המומחה מטעם בית המשפט. לחלופין עותרת התובעת להורות על הפסקת התובענה. התובעת טוענת כי "בכל אחת משתי הדרכים המוצעות מעלה יושג האיזון בין זכויות הצדדים באופן המיטבי – התובעת לא תאבד את תביעתה, [הנתבעים] לא [יינזקו] ותישמר האפשרות להכריע במחלוקת לגופו של עניין על סמך עובדותיה", כלשונה.

6. הנתבעים מתנגדים לבקשה. הנתבעים מציינים כי בהחלטה שהורתה על מתן הערובה נקבע, בהתאם לתקנה 519(ב) לתקנות סדר הדין האזרחי התשמ"ד-1984 (להלן: תקנות סדר הדין האזרחי), כי "לא יופקד הסכום במועד תידחה התובענה מטעם זה בלבד". הנתבעים מציינים כי מקרה זה אינו ממין המקרים הנדירים שבהם יש להתערב בהסדר דיוני שאליו הגיעו הצדדים, כפי שעותרת התובעת לעשות. לעניין הפסקת התובענה טוענים הנתבעים כי "[התובעת] אשר בחרה לפתוח בחזיתות רבות מאד כנגד [הנתבעים] וזאת בהסתמך על מסמכים מזויפים... מבקשת כיום להשהות את ההליכים בהם פתחה בעצמה..." וכי "זכותם כי ההליכים המשפטיים [ב]עניינם ימוצו אחת ולתמיד". עוד טוענים הנתבעים כי לאחר שניתנו לתובעת הארכות מועד ממשיות למתן סכום הערובה, לבקשתה, היא מנועה מלבקש את הפסקת התובענה.

   ד. דיון והכרעה