רוטנברג ואח' נ' לבקוביץ ואח'

לפני בקשת הנתבעים 2-3 להורות על ביטולם של צווי עיקול זמניים אשר הוטלו בחודש מרץ 2016. 

1. במסגרת כתב התביעה נטען כי הנתבעים 1-2, אשר הינם מתווכים במקרקעין, הציגו בפני התובעים מתחזה, כמי שהינו מר בועז אשבל, בעל זכויות במקרקעין , וזאת על מנת להביא את התובעים להתקשר עמו בשני הסכמי מכר, תוך תשלום סכומי עתק של למעלה מארבעה מיליון שקל.

זמן קצר לאחר ביצוע התשלום וההתקשרות בהסכמי המכר, נעצר המתחזה והתברר כי מר אשבל האמתי, אינו בישראל, לא חתם על איזה מההסכמים וכלל אינו מעונין למכור את זכויותיו במקרקעין.

התובעים פנו לנתבעים בדרישה להשבת הכספים , כאשר הנתבע 4 בלבד, השיב לידי התובעים את הסכומים אשר לשיטתו הועברו לידיו מכוח אותן עסקאות.

2. התובעים ביקשו לראות בנתבעים 1-2 כמי ששיתפו פעולה, במתכוון, עם המתחזה ומתוך מטרה לקבל כספים שלא כדין. לשיטת התובעים יש לחייב את הנתבעים 1-2 בהשבת מלוא הסכומים ששולמו מוכח עוולות בפקודת הנזיקין [נוסח חדש], כמו גם הפרת חובה חקוקה, הצגת מצגי שווא, עשיית עושר ועוד.

3. הנתבע 3 הינו בנה של הנתבעת 2 ומי שלחשבונו הועברו כל הסכומים אשר הופקדו בידי הנתבעת 2. התובעים ביקשו לראותו כחב בהשבת הכספים אשר קיבלה אמו, וזאת בין מכוח דיני עשיית עושר, ובין מכוח דיני השליחות.

4. במסגרת הבקשה להטלת עיקול זמני, טענו התובעים כי נוכח מעשי ומחדלי הנתבעים, כמו גם מצבם הכלכלי, כפי המתואר בבקשה, קיימת הצדקה להטלתו של העיקול הזמני.

5. בעניינה של הנתבעת 2 הוסיפו התובעים וטענו כי התברר להם, בדיעבד, כי עורך דינו של מר אשבל (האמיתי), יצר עמה קשר טלפוני זמן קצר מאוד קודם לחתימה על הסכם המכר הראשון, שאל אותה אם פגשה במר אשבל והאם זה האחרון ביקש ממנה לאתר רוכשים למקרקעין, ונענה כי מקור ההצעה במתווך אחר, מדובר בטעות וכי אין לעורך הדין מקום לדאגה שכן היא לא הציעה ולא תציע את המקרקעין למכירה.

הצווים הזמניים ניתנו, כמבוקש, בחודש מרץ 2016.

5. במסגרת הבקשה לביטול צוו העיקול הזמניים, טענו הנתבעים 2-3 כי הנתבעת 2 הינה מתווכת מקרקעין, ישרת דרך, אשר לא היה לה כל חלק במעשי ההונאה הנטענים וכי הנתבע 3 הוא בנה אשר לא היה לו כלל כל קשר לאירועים נשוא כתב התביעה.