ת"א 49886-02-16 שינפלד ואח' נ' ז'יץ ואח'

לפני בקשה לסילוק התביעה שכנגד על הסף.

ברקע ההליכים, טענות של המשיב על פיהן במשך שנים ניתנו על ידו הלוואות שונות למר שיינפלד בנימין ז"ל (להלן: "המנוח"), ואשר ביחס אליהן נטען על ידי מי מהצדדים כי נחתמו הסכמים וניתנו ערבויות ושטרות, בין על ידי המנוח עצמו ובין על ידי אשתו הגב' שיינפלד אמיליה ז"ל (להלן: "המנוחה").

בין היתר, נרשמה לטובת המשיב הערת אזהרה בפנקסי רישום המקרקעין על זכויות המנוחים בנכס הידוע כגוש 7175 חלקה 30 (להלן: "הנכס").

למרבית הצער, הלכו המנוחים לעולמם, והמבקשים הינם יורשיהם.

במסגרת כתב התביעה המקורי, עתרו המבקשים לביטולה של הערת האזהרה הנזכרת לעיל.

במסגרת כתב התביעה שכנגד טען המשיב כי הערת האזהרה נרשמה מכוח התחייבות להשבת הלוואה בסך בשקלים השווה ל- 150,000$ (מאה וחמישים אלף דולר ארה"ב), ומשכך – קודם שיורה בית המשפט על מחיקת ההערה ביחס לנכס, על המבקשים להוסיף ולפרוע את החוב נשוא אותה הערה.

במסגרת הבקשה לסילוק על הסף, טענו המבקשים-הנתבעים שכנגד, כי יש להורות, כבר כעת, על סילוק התביעה שכנגד וזאת ממספר טעמים כמפורט להלן:

א. התיישנות.

ב. קיומו של מעשה בית דין.

ג. שיהוי מהותי היורד לשורשו של עניין כמו גם השתק.