סובח ואח' נ' ג'קי ליין לוגיסטיקה בע"מ

לפניי שתי בקשות: בקשה מס' 83 מטעם התובע, ובקשה מס' 85 מטעם הנתבעת מס' 1. אדון בבקשות לפי סדרן, כאשר הכרעתי לגבי כל בקשה תובא בסוף הדיון בעניינה.

בקשה מס' 83 מטעם התובע

1.בבקשה מס' 83 עותר התובע לזימון שתי עובדות ציבור שהגישו תעודות עובד ציבור בתיק: האחת מטעם רשות המכס (הגב' פרחיה מנדלר); והשנייה מטעם מכון התקנים (הגב' רחל בודנשטיין). לאחר שבחנתי את הבקשה, התגובה והתשובה שהוגשו ביחס אליה, אני רואה להיעתר לבקשה בכפוף למספר סייגים שיפורטו להלן.

2.בת"א (מחוזי י-ם) 3431/09 סטריקובסקי נ' מדינת ישראל (9.9.2013) קבע כב' השופט בר-עם כדלקמן:

"...לא ניתן ללמוד מתקנה 178 (לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984 - ד.כ.ל) על שלילה מוחלטת של זכותם הדיונית של התובעים לחקור את עובדי הציבור (על התעודות שעשו), בכפוף לכללים הנוהגים בעניין חקירת עדים, בכלל. יש לקרוא את הוראת התקנה יחד עם סעיף 26(א) לפקודת הראיות, לפיו "...הוראות סימן זה אינן גורעות מכוחו של בית המשפט לצוות כי מומחה או רופא או עובד ציבור ייחקרו בבית המשפט, ובית המשפט ייעתר לבקשתו של בעל דין לצוות על כך". לשון אחר, תעודת עובד הציבור מהווה, נוכח מיהות העד ותוכן עדותו הצפוי, תחליף ראוי למתן עדות בעל-פה בגדר החקירה הראשית וברגיל, לא נדרש זימונו לחקירה וניתן להסתפק בתעודה שעשה. עם זאת, עומדת לבעל הדין שכנגד הזכות לחקירה נגדית של עובד הציבור - נותן התעודה, ואם יבקש את התייצבותו של עובד הציבור, בית המשפט ייעתר לבקשתו, לאחר מתן פירוט והנמקה ראויה, כבענייננו ולא יסרב לה אלא מטעמים מיוחדים (יעקב קדמי על הראיות 691-692 (2009)).

יוטעם, כי הזכות לחקירה נגדית עוגנה בפסיקת בית המשפט העליון כ"..זכות דיונית מן המעלה הראשונה" (ע"פ 5329/98 דג'אני נ' מדינת ישראל, פ"ד נז(2) 273, 280 (2003)). אכן, בפסיקה הובאו דעות שונות בעניין מהותה וטיבה של הזכות לחקירה נגדית – בין אם זכות מוחלטת שלבית המשפט אין שיקול דעת למניעתה ובין אם זכות יחסית הכפופה לסמכותו הכללית של בית המשפט להגבילה, מקום שברור שהחקירה מכוונת להוציא מפיו של העד דברים שאינם רלוונטיים, או אשר לא יוכלו להשפיע על תוצאות הדיון (ע"פ 10736/04 מרדכי כהן נ' מדינת ישראל (29.6.2006)). מכל מקום, הגבלת הזכות לחקירה נגדית תעשה "...בזהירות רבה ובמקרים נדירים בלבד" (ע"א 228/81 יובל חברה לביטוח בע"מ נ' פומס, פ"ד לה(4) 640, 642 (1981)) וכי "...על בית המשפט לפעול מתוך נקודת מוצא שככלל יש לאפשר חקירה נגדית ויש להצביע על נסיבות מיוחדות שבגינן יש לחרוג מהכלל האמור..." (רע"א 5376/12 אפולו אדקס בע"מ נ' סיטבון (23.10.2012)).

בענייננו, לא שוכנעתי, כי יש הצדקה לשלול מראש את זכות התובעים לחקירה נגדית, נוכח טענתם, כי תעודות עובדי הציבור חסרות מידע רלוונטי לבירור התביעה.

אולם, ככול שיוברר במהלך הדיון שהבקשה לזימון עובדי הציבור, באה לשם קנטור או מתוך קלות דעת, אשקול להטיל על התובעים את הוצאות החקירה (סעיף 26(ב) לפקודת הראיות)".

(ההדגשות במקור-ד.כ.ל)

לגישתי, קביעות אלה יפות גם למקרה שלפניי. לא נעלמה מעיניי האסמכתא אליה הפנתה הנתבעת 1 בתגובתה (רע"א 561/17 קוריאה מוטורס ישראל בע"מ נ' אוגנר (26.1.2017)). עם זאת, אותה אסמכתא נגעה לזימון בעלי תפקידים בכירים בשירות הציבורי, מה שאין כן בענייננו.