פס"ד בתביעה שטרית במסגרת הליכים עסקיים להקמת בית קפה

לפניי תביעה שטרית שעילתה בשיק על סך 80,000 ₪.

לטענת הנתבע בהתנגדות לביצוע שטר שהגיש, מסר הנתבע את השיק לידי התובע כבטוחה במסגרת הליכים עסקיים להקמת חברה שאמורה הייתה להפעיל בית קפה בירושלים.

התובע והנתבע, שחקני כדורגל בעיסוקם המרכזי, היו חברים קרובים במשך שנים רבות. לטענת הנתבע, נדרשו שני הצדדים לשלם "דמי פינוי" לחברה שהפעיל בית קפה קודם באותו מיקום, והתובע העביר לידי הנתבע סך של 80,000 ₪ כחלקו בדמי הפינוי. הנתבע טוען, כי הסכום הועבר אליו, מאחר שהחברה המשותפת טרם הוקמה, והצדדים עשו שימוש בחשבונו של הנתבע לשם ההתנהלות הכספית.

לטענת הנתבע, מסר את השיק לידי התובע לביטחון בלבד, ועל מנת להניח את דעתו של התובע כי הכסף שמסר לידי הנתבע מובטח.

גרסתו של התובע – שונה בתכלית. לטענת התובע, השטר האמור ניתן לו כבטוחה, כנגד הלוואה שהעמיד לטובת הנתבע. לטענת התובע, נועדה ההלוואה לתשלום הוצאות השחרור ממכס של רכב חדש שרכש הנתבע. התובע טוען, כי מאחר שהצדדים היו בקשרי חברות קרובים ביותר, לא סיכמו על מועד להשבת ההלוואה.

יוער, כי הנתבע אינו כופר בעובדה שהתובע העביר אליו כספים לשם רכישת רכב, אולם מציג גרסה אחרת לרכישה זו. לטענת הנתבע, פעל הנתבע לצרף את התובע כשותף במיזם עסקי שעניינו, בין היתר, השקעה בנכסי מקרקעין בגרמניה, והביא לכך שהתובע קיבל הזדמנות לרכוש 10% מן הזכויות במיזם. כאות תודה על מאמציו, מעין "דמי תיווך", הבטיח התובע לנתבע לרכוש בעבורו רכב מסוג "מזדה 6 פרימיום" בשווי של 160,000 ₪. מאחר שהנתבע ביקש לרכוש לעצמו רכב מסוג אחר, פונטיאק, סוכם בין הצדדים שהתובע יעביר לנתבע את הסכום שיועד לרכישת המזדה, והנתבע ישלים את הסכום הדרוש.

להשלמת התמונה אציין, כי בין הצדדים, שהיו כעדותם חברים קרובים, התגלע סכסוך עסקי בעקבות השותפות בבית הקפה, והם ניהלו הליך נוסף, בבית המשפט המחוזי בתל-אביב – יפו (ה"פ 47945-11-13 פסק הדין ניתן ביום 12.2.2015 מפי כב' השופטת דניה קרת-מאי; ערעור על פסק הדין תלוי ועומד בבית המשפט העליון בתיק ע"א 2388/15) שעניינו דרישת התובע כאן להשבת כספים שהעביר לחברה, לטענתו – כהלוואת בעלים ולטענת הנתבע דכאן – כהשקעה בחברה.

לפניי עומדות, אפוא, שתי גרסאות ביחס לנסיבות מסירתו של השיק נושא הליך זה. ייאמר כבר כעת, כי שתי הגרסאות אינן נקיות מקשיים, וחלוף הזמן – אין מחלוקת כי רכישת הרכב נעשתה בחודש יוני 2008 ואילו ההתקשרות העסקית הקשורה בבית הקפה נערכה בשנת 2010 – אינו מקל על בירור הטענות לגופן.

עוד יש להזכיר, כי מאחר שבתובענה שטרית עסקינן – מוטל הנטל לסתור את גרסת התובע על כתפי הנתבע.

לאחר עיון בחומר הראיות, הגעתי למסקנה כי הנתבע עמד בנטל לסתור את גרסתו של התובע, וכי גרסה זו – אינה יכולה לעמוד. להלן נימוקיי לכך בתמצית.