ת"א 49797-08-15

המבקש הגיש ביום 10/9/15 (בקשה מס' 4), בקשה למחיקת התביעה בשל העדר לסמכות עניינית ולהארכת מועד להגשת כתב הגנה.

בהחלטה מיום 11/9/15 נקבע כי אין מקום לדחיית המועד להגשת כתב הגנה ובאשר לסעד האחר הוזמנה תשובת התובע ויתר האמור שם.

הבקשה משתרעת על פני 72 עמודים, לרבות 12 נספחים. המבקש סבור, כי יש למחוק את התביעה כיוון שבינו לבין המבקש התקיימו יחסי עבודה כשהוא היה העובד והמשיב המעביד, מכאן שהסמכות העניינית מסורה ייחודית לבית הדין האזורי לעבודה.

תשובת המשיב (9 עמודים) מציינת כי הבקשה הוגשה בטרם הוגש כתב הגנה, ממילא גם בטרם הוגשה תביעה בבית הדין לעבודה, כפי שציין המבקש שבכוונתו לעשות.

לגופו של עניין, מציין התובע כי כלל לא מדובר ביחסי עובד מעביד, אלא בהלוואה שהלווה התובע לנתבע. מעבידתו של המבקש אינה אלא, חברת ידידה ש.ש. בע"מ. את מסמכי הלוואות אחת ושתיים רשם המבקש בכתב ידו ואין בהם זכר להיות התובע מעבידו.

תשובת הנתבע (19 עמודים) מנסה להסיק מסקנות מכותרת זו או אחרת, שהוגשו בתיק ועם זאת השאלה האם קיימים יחסי עובד מעביד אם לאו, היא שאלה המערבת עובדות ודין (לטעמי התשובה היא המערבת ולא השאלה – ש.ר).

אמירה נוספת תחת הכותרת "נקודה שנייה" מציינת, כי גם שאלת סמכות עניינית שאלה מעורבת עובדות ודין.

המבקש מציין כי המשיב מתעלם מכך שהוגשה נגדו, באופן אישי תביעה בבית הדין לעבודה. העתקה צורף כנספח א לתשובה.