ת"א 49770-10-14 יפה נ' פשטי

(על דרך הפשרה ע"פ סע' 79 א לחוק בתי המשפט (נ"מ) התשמ"ד-1984)

פתח דבר

התובע הגיש כנגד הנתבע תביעה כספית ע"ס 141,550 ₪ בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק. התביעה הוגשה לבית המשפט המחוזי כיוון שהוגשה מכח חוק הנאמנות התשל"ט – 1979.

הצדדים הסמיכוני לפסוק בתביעה על דרך הפשרה וללא צורך בנימוקים ע"פ סע' 79 א לחוק בתי המשפט לאחר שמשמעותו של הליך זה הובהרה לצדדים הן ע"י בית המשפט והן ע"י באי כוחם.

להלן נפרט בקיצור מילין את עניינה של התביעה וטענות הצדדים

1. במהלך 2007 שכר התובע את שירותיו של הנתבע כעורך דין לצורך מכירת דירת מגורים ברח' הכרם בתל אביב, אשר הייתה בבעלותו (להלן – הדירה ברח' הכרם) ורכישת דירת מגורים אחרת תחתיה ברח' יהואש בתל אביב (להלן – הדירה ביהואש).

לטענת התובע, הנתבע הפר את חובת הנאמנות כלפיו ושלח ידו בכספים שהופקדו בידיו בנאמנות עבורו וכן התרשל בדיווח על עסקת רכישת הדירה לשלטונות המס ורישומה בלשכת רישום המקרקעין, וכתוצאה מכך חויב התובע בקנס כספי ונדרש לשכירת שירותים משפטיים נוספים לצורך הסדרת רישום הדירה שרכש.

וביתר הרחבה –

עיסקת מכירת הדירה ברח' הכרם – עובדות וטענות הצדדים

2.ביום 10.4.07 חתם התובע בנוכחות הנתבע ששימש כאמור כבא כוחו על הסכם למכירת הדירה ברח' הכרם (להלן – הסכם המכר).

בסע' 4 (ה) להסכם המכר הוסכם כי הקונה יעביר לידי הנתבע בכובעו כנאמן סך של 30,000$ כחלק מתמורת הדירה ברח' הכרם, וכי הנתבע ישחרר הכספים לידי התובע לאחר שימציא את האישורים הנדרשים להעברת הזכות בנכס לקונה.

ביום 20.6.07 העביר הקונה לנתבע סך של 125,040 ₪ אשר היוו סך של 30,000$ בהתאם לשער המטבע אותה עת. הנתבע אישר בחתימתו ע"ג ההמחאה את קבלתה לידו (נספח ד' לתצהיר התובע).

3.ביום 5.9.07 קיבל ב"כ הקונה, עוה"ד יצחק חנניה, את האישורים הנדרשים להעברת הזכויות בדירה ברח' הכרם על שמו ואף הודיע לנתבע כי קיבל את האישורים הנדרשים (ראו תכתובת דואר אלקטרוני בין הנתבע לעו"ד יצחק חנניה מיום 17.1.08 – נספח ה' לתצהיר התובע ותצהיר עו"ד יצחק חנניה מיום 29.12.11 נספח ו' לתצהיר התובע).

4. לטענת התובע הוא החל לפנות לנתבע בבקשות חוזרות ונשנות על מנת שישחרר לידו את כספי הנאמנות וזה הבטיח לו כי יעשה הדבר בהקדם האפשרי, ואולם אך ורק ביום 24.10.07 הועבר לחשבונו של התובע סך של 25,000 ₪ כאשר הנתבע מבטיח כי היתרה תשולם בהקדם.

לטענת התובע, רק בסמוך להגשת התביעה נתן דעתו לכך שסך 25,000 ₪ הועבר אליו למעשה מחשבונה של אמו של הנתבע ולא ישירות מחשבון הנתבע.

מכל מקום, לטענת התובע עד היום לא העביר לו הנתבע את יתרת הכספים המגיעים לו בגין מכירת הדירה ברח' הכרם והעולים כדי 100,040 ₪ אחר ניכוי סך 25,000 ₪ שהועבר לחשבונו.

5. הנתבע אינו מכחיש את טענות התובע לעניין הכספים אשר הוחזקו אצלו בנאמנות ואשר לא נמסרו במועד לידי התובע ואולם הוא טוען שתי טענות עיקריות, האחת כי התביעה התיישנה שכן עילת התביעה נולדה ביום 5.9.07 המועד בו קמה החובה להעביר הכספים לתובע, ואילו התביעה הוגשה רק ביום 29.10.14. והאחרת שאמו שילמה לתובע את מלוא הסך הנתבע.

6.נציין כי טענת ההתיישנות של הנתבע נדחתה בהחלטתי מיום 25.11.15 מתוך כך שעילת התביעה כפי שפורטה בכתב התביעה הייתה הפרת חובת הנאמנות של הנתבע כנאמן וכי לגבי הפרת חובת הנאמנות חלים כללים שונים למניין תקופת ההתיישנות אשר לא התקיימו בנדון.

ב"כ הנתבע שב והעלה את טענת ההתיישנות בסיכומיו כעת, היות ולטענתו מתוך מסמכים שצורפו רק עתה לתצהיר התובע, כגון פרוטוקול הדיונים בבתי הדין המשמעתיים עולות עובדות חדשות שלא היו קודם לכן לפני בית המשפט, מהן ניתן ללמוד, לכאורה, כי התובע ידע על כך שהנתבע הפר את חובת הנאמנות כלפיו למעלה משבע שנים קודם הגשת תביעתו. מעבר לכך מוסיף הנתבע וטוען לשיהוי בהגשת התביעה.