ת"א 49726-07-16 בדיחי ואח' נ' כפר הים ניהול (1994) בע"מ

(בבקשה לצו- מניעה זמני)

המבקש 1 הוא בעלים של יחידה בכפר הים, והוא השכיר את היחידה ליתר המבקשים.

המשיבה היא חברת ניהול הנכסים המנהלת את השטחים הציבוריים במתחם, שטחים שבעלי הדירות בלבד רשאים להשתמש בהם על פי הסכם הניהול ויתר ההסכמים הרלוונטיים.

הנכס הושכר למבקשים 2-3 בשנת 2012, ובשנת 2015 הוארכה השכירות בשנה נוספת, שהסתיימה, כאשר למבקשים 2-3 הייתה לטענתם אופציה להאריך את החוזה לשנה נוספת, כאשר ברור שהאופציה היא מול המבקש 1 ולא מול המשיבה, איננה צד להסכם השכירות, אך לטענת המבקשים היא אישרה אותו בע"פ והלכה למעשה, כאשר בהסתמך עליו נתנה למבקשים 2-3 כרטיסים מגנטיים לכניסה למתחם, שתוקפם עד לסוף חודש יוני 2016 (תום שנת השכירות על פי חוזה ההארכה).

לטענת המבקשים, עת הוארך הסכם השכירות לפני שנה, נקבע בו המפורש ובהסכמת מנהלת המשיבה כי המבקשים 2-3 יוכלו לגדל כלב בתוך הנכס ולהסתובב עמו גם בשטחים הציבוריים, כשהוא בתוך תיק.

לטענת המשיבה הסכמה זו נוגדת את תקנון המתחם והיא אינה מקובלת על דיירים אחרים שבאים בטענות בהקשר זה, והיא באה לעולם רק לאחר איום של בת זוגו של מבקש 2 כי היה ולא יתאפשר לה להכניס כלב למתחם (כלב שגר עימם כ 4 שנים) היא תשלח יד בנפשה.

כיום המשיבה אינה מסכימה שהכלב יסתובב בשום מקום בכפר הים, לא בשטחים הציבוריים ולא בתוך הדירה עצמה, משום שהדבר אסור על פי כל ההסכמים שהמבקש 1 הוא צד להם, והדבר הובא לידיעת המבקשים 2 ו- 3 לפני זמן רב מאוד, כאשר השנה החולפת נועדה לצורך התארגנות ופתרון הבעייה.

משהובאה הבקשה בפני, נתתי צו ארעי האוסר על המשיבה לחסום את כניסת המבקשים 2-3 לדירת המגורים במתחם, וזאת עד למתן החלטה סופית בעניין.

קבעתי דיון במעמד הצדדים להיום, ובדיון נחקרו המצהירים ובאי כח הצדדים סיכמו.

ב"כ המשיבה ויתר על טענת חוסר הסמכות המקומית אך העלה טענת חוסר יריבות

דיון והכרעה:

טענת חוסר יריבות:

המבקש מס' 1 איננו הבעלים של יחידת הדיון המושכרת למבקשים 2-3. מתברר שהיחידה רשומה על שם אשתו המנוחה, והמבקש 2 בחקירתו העיד שידוע לו שיורשיה הם שני בניה הקטינים.

כך או כך, המבקש 2 שכר את הדירה מהמבקש 1, בין כבעלים ובין כשלוח של הבעלים, ומכיוון שהוא טוען לזכות להמשיך ולהתגורר בנכס כשוכר, והמשיבה מתנגדת לכך, הרי היריבות קיימת.