פלוני נ' איילון חברה לביטוח בע"מ

האם מותו של המנוח מזכה את יורשיו בפיצוי לפי פוליסת תאונות אישיות לתלמידים?

זו השאלה הטעונה דיון והכרעה.

האירוע

1.אירוע מצער שבו נגדעו חייו של בנם של התובעים, בעודו בן 16 שנים, הוביל לתביעה דנן.

המנוח היה מבוטח בפוליסת ביטוח קבוצתית אצל הנתבעת, היא פוליסה לביטוח תאונות אישיות לתלמידים.

ביום 24.04.21, לאחר שהמנוח סיים את לימודיו בבית הספר, בשעות הצהריים, צעד המנוח עם חבריו בדרך לביתו. למרבה הצער בשלב מסוים החלה התקהלות של ילדים, עימות מילולי והרמות ידיים. בשלב מסוים אחד מהנערים הכה את המנוח בעורפו והחלה קטטה המונית. בחלוף כדקה ומחצה מתחילת האירוע הנראה בסרטון, התמוטט המנוח לאחר שנדקר ולאחר מכן נקבע, למרבה הצער, מותו (דוח צפייה – נספח ה' למוצגי הנתבעת).

על פירוש הסכם הביטוח והגדרת "תאונה"

2.פירוש הסכם הביטוח צריך להיעשות בזיקה לתכלית שההסדר נועד להשיג, למטרתו בעיני הצדדים, לסבירות ולהיגיון העסקי שבו (ע"א 11081/02 דולב חברה לביטוח בע"מ נ' קדוש פ"ד סב (2) 573).

הסכם הביטוח מושא התביעה נובע מהוראות סעיף 6(ד) לחוק לימוד חובה, התש"ט-1949, הקובע חובה לרשות המקומית לבטח את התלמידים ברשות בביטוח תאונות אישיות. חובה זאת נגזרת מהחובה לספק שירותי חינוך חינם (רע"א 5695/20 עיריית נצרת עילית נ' מדינת ישראל – משרד החינוך ואח' (28.02.22)).

בענייננו מטרת הפוליסה היא לתת מענה ביטוחי למקרים של תאונות אישיות שנגרמות לתלמידים.

"כאשר עניין לנו בפוליסה סטנדרטית שאינה משמשת בסיס למשא ולמתן אישי- יש לקבוע את תכליתו העסקית של החוזה על פי תכליתו האובייקטיבית. תכלית אובייקטיבית זו עניינה התכלית הטיפוסית המתחשבת באינטרסים המקובלים על צדדים הוגנים ליחס החוזי. היא נלמדת מסוג ההסכם ומהטיפוס אליו הוא שייך. היא נגזרת מהגיונו. היא מוסקת מלשונו" (ע"א 779/89 יעקב שלו נ' סלע חברה לביטוח בע"מ פ"ד מח(1)221, 228).

מאחר שמטרת החוק היא גם חברתית - סוציאלית, לא הייתה כוונה לערוך ביטוח מקסימאלי, אלא ביטוח שיוכל להעניק ביטחון מסוים ומינימאלי לתלמידים ולמשפחותיהם במקרים של פגיעה או מוות. כפועל יוצא מכך שיעור דמי הביטוח המשולם אינו רב וזאת על מנת שהנטל על כלל האוכלוסייה לא יהיה כבד, יתאפשר מענה ושירות אחיד לכלל האוכלוסייה וללא יצירת פערים חברתיים בעניין זה (ראו והשוו: ת"א 23451-05-15 פלונים נ' עיריית ירושלים ואח' (07.03.16) והאסמכתאות שם).