ת"א 4968-06-15

1.לפניי בקשה למתן צו עשה זמני, אשר יורה לנתבע להרוס שני מבנים בחלקות מקרקעין מושא ההליך, או לחילופין לאסור על הנתבע להמשיך את השימוש או את השהייה או את המגורים באחד המבנים הללו.

2.התובעת הגישה כנגד הנתבע תביעה במסגרתה נתבקשו סעדים של סילוק יד, צו עשה וצו מניעה. התביעה נוגעת למקרקעין אשר מרבית שטחם מיועד לגידולים חקלאיים. בתביעה נטען שהנתבע עושה שימוש במקרקעין שלא כדין.

הנתבע, חקלאי במקצועו, טוען כי הוא עושה שימוש במקרקעין בהסכמתה של התובעת, וכי על סמך הסכמה זו הוא השקיע במקרקעין סכום של כ- 500,000 ₪, בהכשרת הקרקע (שהיתה מוזנחת), בבניית חממות, בהכשרת מבנים לצרכי אחסון פרי הפפאיה אותו מגדל הנתבע, בהשקיה ובשתילים.

3.מספר ימים לפני הגשת התביעה, ביקשה התובעת לקבל צו מניעה זמני, שיאסור על הנתבע להרחיב את השימוש הנוכחי שלו במקרקעין, לרבות איסור על הגדלת שטחי החממות בהם הוא מגדל עצי פפאיה; להימנע מהוספת עובדים באותן חלקות; וכן להפסיק לאלתר את השימוש במבנים המסוכנים בחלקות.

4.בדיון שהתקיים בבקשה הנ"ל ביום 25.6.15, הגיעו הצדדים להסכמה ולפיה הנתבע התחייב שלא לטעת עצים נוספים בחלקה, ולא להגדיל את מספר העובדים בחלקה מעבר למספר שהיה נכון לאותו מועד. כמו כן, התחייב הנתבע שהשימוש שנעשה על ידו במבנים שבמקרקעין הינו באחריותו הבלעדית, וכי הוא יישא בכל נזק שייגרם לו או לאחרים כתוצאה מאותו שימוש, תוך התחייבות שלא הוא ולא פועליו יבואו בתביעות כלשהן כנגד התובעת, והכל בשים לב לטענת התובעת שמדובר במבנים מסוכנים.

5.בשלב מאוחר יותר הגישה התובעת בקשה נוספת לסעד זמני, במסגרתה ביקשה לאפשר לה להרוס את המבנים המסוכנים שנמצאים בחלקות הנ"ל וכן להורות לנתבע להימנע מלנקוט בכל פעולה שתסכל את הריסת המבנים. הבקשה נסמכה על חוות דעת מהנדס מטעם התובעת ולפיה המבנים מסוכנים למגורים.

ביום 27.7.15 דחה כב' השופט קפלן את הבקשה. בין היתר נקבע שההסכמה אליה הגיעו הצדדים ביום 25.6.15, יצאה מנקודת הנחה שהמבנים מסוכנים, וחרף האמור הסכימה התובעת שהנתבע ימשיך לעשות במבנים שימוש בתנאים שהוגדרו באותה הסכמה. נקבע שהתובעת לא הראתה שום שינוי נסיבות שיצדיק את חזרתה מההסכמה אשר ניתנה בדיון שהתקיים ביום 25.6.15. עוד נקבע, שאם התובעת אכן סבורה שהמבנים מסוכנים, היא צריכה לפנות לרשות המקומית ולוועדה המקומית לתכנון ובנייה, על מנת שתעשה שימוש בסמכותה ותוציא למבנים צו איסור שימוש בהיותם מבנים מסוכנים.

6.כעת מונחת לפניי בקשה נוספת למתן צו עשה זמני. התובעת מבקשת להתיר לה להרוס את המבנה הצפוני והמבנה הדרומי, כפי שהוגדרו בבקשה, או לחילופין לאסור על המשיב את המשך השימוש במבנה הדרומי. העילה לבקשה, כך נטען בה, היתה הוראה שניתנה לתובעת על ידי המועצה האזורית חוף הכרמל, ואשר נשלחה אליה ביום 21.10.15, המורה לה להרוס את המבנה הצפוני בהיותו מבנה המהווה סכנה למחזיקים ו/או לציבור. נטען בבקשה שצו הריסה זה התבסס על חוות דעת של מהנדס אשר נערכה לבקשת המועצה. בנוסף טענה התובעת שהמועצה קבעה כי המבנה הדרומי במצבו הנוכחי הינו מבנה מסוכן ואינו ראוי למגורים, וכי על סמך האמור החליט מהנדס המועצה שעל התובעת למנות קונסטרוקטור לבדיקת יציבות המבנה, ובהמשך עליה להגיש את הדו"ח שלו למועצה תוך 30 יום.

7.הנתבע מתנגד למתן סעד הזמני המבוקש. לטענתו, התובעת פועלת בניגוד להסכמה שהושגה ביום 25.6.15 ואשר קיבלה תוקף של החלטה. עוד נטען שהבקשה הנוכחית אינה עומדת בקנה אחד עם החלטת בית המשפט מיום 27.7.15. הנתבע הוסיף וטען כי לא מתקיימים התנאים למתן סעד זמני וכי בכל מקרה הסוגיות המועלות על ידי התובעת עניינן בהליכי תכנון ובנייה ואין להן קשר להליך המתנהל לפניי.