ת"א 49678-12-13 יחזקאל חי נ' גול פרטנרס בע"מ ואח'

בקשה לתיקון כתב התביעה.

בכתב התביעה המקורי טען התובע כי עקב איחור בפרסום הדוחות הכספיים של הנתבעת 1 (להלן: "החברה") בשנת 2011, וזאת בשל מחלוקות בין החברה לבין הרשות לניירות-ערך, נמחקו מניות החברה ממסחר בבורסה. כתוצאה מכך – כך טען התובע- נגרם לו נזק משמעותי, לאור העובדה שהוא אינו יכול למכור את מניותיו. התובע טען כי הנתבעים הסתירו ממנו מידע מהותי אודות המחלוקת שהיתה לחברה עם הרשות לניירות-ערך ביחס לאופן הצגת הדוחות הכספיים, מחלוקת שהביאה כאמור בסופו של דבר למחיקתם של המסחר במניות החברה מהבורסה.

בכתב ההגנה מטעמם, טענו הנתבעים בין היתר כי פרסום הדוחות הכספיים של החברה לשנת 2010 אכן התעכב, וכתוצאה מכך הושעה המסחר בניירות-הערך של החברה. אולם, כך נטען, החברה פרסמה את הדוחות בחודשים אפריל – מאי 2012, וכתוצאה מכך חודש המסחר במניות החברה, אם כי ברשימת השימור. מאחר שהחברה לא עמדה בתנאים ליציאה מרשימת השימור, נמחקו מניותיה מהמסחר ביום 3.5.13. כלומר, כך טענה החברה, המניות לא נמחקו משום שהחברה לא פרסמה את הדוחות ולא מחמת מחלוקת שהיתה לה עם הרשות לניירות-ערך, אלא משום שהחברה לא עמדה בתנאים לחזרה למסחר ברשימה הראשית.

בישיבת יום 10.4.14, ציין ב"כ התובע לאחר דיון בטענות הנתבעים כפי שפורטו לעיל והערות בית המשפט ביחס לכך, כי "לאור הערת בית המשפט אגיש בקשה לתיקון כתב התביעה". התובע הגיש את הבקשה הנוכחית, בה הוא עתר כאמור כי בית המשפט יתיר לו לתקן את כתב התביעה. בבקשה ציין התובע כי הוא טען כבר בכתב התביעה המקורי כי מחיקת המניות מהמסחר בבורסה נגרמה עקב מחדלי הנתבעים. אולם, הוא מבקש לתקן את כתב התביעה כדי לפרט את העובדות המבססות את טענתו לפיה מחיקת מניות החברה מהמסחר בבורסה נגרמה עקב איחור בפרסום הדוחות הכספיים.

מבקשת התיקון עולה כי עמדתו של התובע היא כי העיכוב בפרסום הדוחות הכספיים גרם לכך שמניות החברה, כשחזרו להיסחר בשנת 2012, נכנסו למסחר ברשימת השימור לשנה שנייה. לעומת זאת, לו היו הדוחות מתפרסמים קודם לכן, החברה לא היתה נכנסת למסחר ברשימת השימור או נכנסת לרשימת השימור בשנה הראשונה - שממנה היא היתה יכולה לצאת.

הנתבעים התנגדו לבקשה. לטענתם, נועדו התיקונים בכתב התביעה לתקן ו"להלבין" שקרים ופרטים שהוסתרו במסגרת כתב התביעה המקורי. לגישת הנתבעים, בקשה לתיקון כתב תביעה אינה מפלטו של תובע שאינו דובר אמת, שהסתיר פרטים מבית המשפט ביודעין במסגרת כתב התביעה.

הנתבעים טענו כי המקרה דנן הוא מקרה מובהק בו תיקון כתב התביעה אינו הוגן, שכן הוא מהווה "פרס" לתובע שבחר בכוונה תחילה וביודעין להציג לבית המשפט עובדות כוזבות, ולהסתיר מבית המשפט עובדות חיוניות היורדות לשורש עילת התביעה הנטענת על ידיו. העובדות שהוסתרו יש בהן כדי לשמוט את הקרקע תחת עילת התביעה של התובע, ומתן רשות לתקן את כתב התביעה יהווה לכן עידוד לתובעים להצגה של עובדות לא נכונות.