ת"א 49591-02-14 מ' נ' שרותי בריאות כללית- הנהלת מחוז הצפון

1. התובע, יליד 30/12/88, נולד בשבוע 32-30 להריון, על פי גרסת התובעים, ובשבוע 37 להריון על פי גירסת הנתבעת.

2. מכתב התביעה ומחוות הדעת הרפואיות עולה, כי היולדת הגיעה לבית החולים כשהיא מצוייה בלידה פעילה. עם הגעתה בוצעה לה בדיקת US, על פיה הוברר, כי העובר מצוי במצג עכוז חלקי, כאשר רגליו מושטות קדימה.

הצוות הרפואי החליט לבצע לידה נרתיקית, תוך קביעה, כי אם הועבר ייקלע למצוקה, הוא יחולץ בניתוח קיסרי.

במהלך הלידה יצאו רגלי העובר, גופו וידיו עד גובה השכמות, ללא כל קושי, אולם עקב קושי בחילוץ הראש נקט המיילד בשיטה ע"ש מוריסו וחילץ את ראש העובר.

לאחר הלידה התברר, כי התובע סובל משיתוק על שם ארב דו צדדי.

3. זה המקום לציין, כי על פי הבנתי הוגש כתב תביעה מקורי בצירוף חוות דעתו של פרופ' שנפלד, אולם כתב התביעה, לרבות חוות דעתו של פרופ' שנפלד נמשכו מתיק בית המשפט, כמו גם מנט המשפט (??) ועל כן, מסמכים אלו לא מצויים בפני.

4. לכתב התביעה המתוקן המצוי בתיק בית המשפט צורפה חוות דעתו של המומחה בתחום רפואת נשים – דר' בנימין זילברמן – הקובע, כי ההחלטה על יילוד נרתיקי הייתה שגוייה, ועל הצוות הרפואי היה ליילד את היולדת בניתוח קיסרי.

לדברי דר' זילברמן, היו בפני הצוות שתי אינדיקציות להעדיף את החלופה של ניתוח קיסרי על פני לידה נרתיקית:

האחת – מצג עכוז חלקי;

השניה – פיגור בגדילה התוך רחמית.