ת"א 4958-07-15 קדישי ואח' נ' ברדה ואח'

בקשת של התובעים לאיחוד תובענות. ראיתי לדחות הבקשה.

1. עיינתי בתיק המקביל שכונה בבקשה "ההליך הנוסף".

2. ברגיל היה מקום לבקש תגובת הנתבעים, וגם תגובת בעל הדין הנוסף בתיק המקביל (מר פרנקלין): אולם תגובתם כבר ניתנה בתיק המקביל בבקשה זהה שהגישו הזוג קדישי שם. משכך מתייתר הצורך לבקש התגובה בשנית. עיינתי בהתאמה אף בתשובת המבקשים בתיק המקביל לתגובות מר פרנקלין והזוג ברדה לבקשת האיחוד.

הסיבה שהבקשה הוגשה בשנית לכאן הנה שעל פי נהלי בימ"ש זה יש להגיש הבקשה לתיק שנפתח קודם, וכך הוחלט אפוא בבקשה על ידי כב' השופטת גץ-אופיר המטפלת בתיק המקביל.

3. השאלה אם יש לאחד הנה בסופו של יום שאלה של יעילות. פעמים שהאיחוד אכן מועיל ומתבקש, ויש בו כדי לייעל ולמנוע שמיעת טענות בכפל על ידי שני מותבים שונים, שמא מניעת החלטות סותרות. אולם זהות בעלי הדין אינה חזות הכל. יש פעמים בהם האיחוד רק יסרבל ההתדיינות , כאשר "מרוב עצים אין רואים את היער" ובמקום ששני הליכים יתנהלו ביעילות ותוכרענה העילות שבכל תובענה, מסורבל הליך אחד ביתר. נכונים הדברים בפרט כאשר אין מדובר בתמונת מראה של הטענות בשני התיקים, אלא בעניינים שונים ועילות שונות הנצרכות להכרעה, גם אם מדובר באותו סכסוך שכנים נמשך. יש לזכור שסכסוך שכנים דוגמת זה בענייננו, מטבעו יכול להניב מדי פרק זמן טענות חדשות של כל צד כלפי הצד השני ביחס ללשון הרע, מטרד ועוד כהנא וכהנא. איחוד עוד ועוד טענות ועניינים לגדרי אותו תיק, למרות שאין חפיפה תוכנית בין מסכת העובדות והעילות , יכול בסופו של דבר רק לסרבל ולשתק במקום לייעל.

ואכן לא אחת מתפצלים סכסוכי שכנים לתיקים שונים, בפני מותבים שונים, שכן הסכסוך מניב עוד ועוד עילות נטענות, בגין אירועים חדשים או מקבילים. אין זה ברור כלל שבתיקים ממן אלה יעיל הוא האיחוד. מה שיעיל הנו הפנמה של הצדדים שבסופו של יום – כולם מפסידים זמן, איכות חיים וממון, ולנסות למצוא פתרונות מעשיים לסכסוך, ולו באמצעות גישור. אולם לכפות הדבר כמובן שלא ניתן.

4. בענייננו אכן יש חפיפה חלקית בין חלק מן הטענות ובעלי הדין. אולם החפיפה כאמור – חלקית בלבד ואף במיעוט העניינים נשוא התביעה שבפני.

א. כך בתיק זה התייתר הצורך לדון בעוולת המטרד (נותרו עילות בלשון הרע ובעוולת הנגישה) – ולא כך בתיק המקביל. מה גם שהטענות למטרד מתייחסות בתיק המקביל לרכבים כבדים של המבקשים, מה שכלל אינו עומד על הפרק בתביעה בפני, אלא ככל היותר כרקע לסכסוך, ולא כעניין הטעון ליבון והכרעה לגופם. אין מדובר "בתמונת מראה" אף אלמלא היה מתייתר הדיון בעוולת המטרד בתיק שבפני.

ב. כך בתביעה המקבילה הוגשה תביעה בלשון הרע כנגד המבקשים (התובעים בתיק זה – הנתבעים בהליך המקביל) שאינה תמונת מראה של טענות התביעה בלשון הרע שהגישו המבקשים בתביעה שבפני. מדובר מטבע הדברים בפרסומים שונים , בטענות הגנה אפשריות שונות (לרבות ביחס להגנות אפשריות מחוק איסור לשון הרע).

ג. כך בתביעה המקבילה נטען לעוולת הרשלנות (חלף עוולת הנגישה). גם עילה זו כלל אינה מושא לדיון בתביעה שבפני ולא מדובר "בתמונת מראה" של הטענות בתביעה כאן, גם אם מדובר באותם שכנים ובאותו סכסוך במובן הרחב.