ת"א 49532-04-13 ע' נ' מדינת ישראל - משטרת ישראל ואח'

1.התובע מבקש להפנות למומחה בית-המשפט בתחום הפסיכיאטרי שאלות הבהרה; הנתבעים מתנגדים לכך. עיינתי בחוות-דעתו של המומחה, בבקשה, בתשובה ובתגובה.

2.שאלות הבהרה נועדו להבהיר עניין סתום בחוות-דעתו של מומחה בית-המשפט, להסביר סתירה לכאורית שקיימת בה, לסלק דו-משמעות אפשרית בהבנתה ולפרש מסקנות שלא פורשו בה די הצורך. שאלות הבהרה אינן אמצעי לגיטימי בניסיון לקעקע את חוות-הדעת או להשיג עליה, אף אינן מכשיר לבחינת מומחיות המומחה ומהימנותו [בש"א (מח' י-ם) 4477/08 (ת"א 8182/06) 'הפול' המאגר הישראלי לביטוח רכב בע"מ נ' צפניק וההפניות שם (2008)].

3.חוות-דעתו של מומחה בית-המשפט ברורה ואינה טעונה הבהרה. השאלות המבוקשות לא נועדו להשלמת חסר או להסברת דבר-מה שנותר סתום ולא ברור. הן מכוונות לתקיפת הבסיס שעליו הושתתה חוות-דעת, וכפועל יוצא – לערעור מסקנותיה. מובן שהתובע זכאי לכך, אולם לתכלית זו נועדה החקירה הנגדית, ולא האמצעי המוגבל והתחום של הפניית שאלות הבהרה. לפיכך אין להיעתר לבקשה; היא נדחית ללא צו להוצאות.

4.בעלי-הדין יגישו את ראיותיהם בתצהירים, במועדים כלהלן:

התובע – עד יום 31.1.2016;

הנתבעים – עד יום 31.3.2016.

לכל תצהיר המוגש לבית-המשפט יצורפו כל המסמכים שנזכרים בו, שלא על דרך הפניה למקור חיצוני או לכתב-טענות.

5.במועד שנקבע להגשת ראיותיו יודיע כל אחד מהצדדים אם הוא מבקש לזמן את מומחה בית-המשפט למתן עדות וכן אם הוא עומד על חוות-הדעת של המומחה מטעמו. בהיעדר הודעה כזו לא ישמעו מומחים והנכות הרפואית תהא זו שנקבעה בחוות-דעת מומחה בית-המשפט. בעל-דין שיודיע כי הוא עומד על חוות-דעתו של המומחה מטעמו ידאג לזמנו לדיון ההוכחות, זולת אם יודיע הצד שכנגד שהוא מוותר על חקירת המומחה של הצד האחר.

6.בעל-דין שיבקש לזמן לעדות עד שלא נתן תצהיר יגיש על כך בקשה מנומקת בכתב בציון תמצית העדות הצפויה והטעם בעטיו לא ניתנה בתצהיר. הבקשה תוגש במועד שנקבע להגשת ראיותיו של המבקש.

7.האמור בסעיף 6 יחול על כל בקשה לזימון עד מכל סוג שהוא ועל כל בקשה אחרת שעניינה בראיות הצדדים לרבות בקשה למתן עדות בתעודת עובד ציבור, בקשה לזימון עד לשם הצגת מסמכים ובקשה לזימון חוקרים לעדות.