ת"א 49498-09-12 המאירי ואח' נ' חדד ואח'

לפניי בקשת הנתבעים לביטול פסק-דין שניתן בהעדר התייצבות שלהם ושל בא כוחם.

ראשית, טוען בא כוחם כי פסק הדין הומצא לו רק ביום 07/10/15 ולכן הבקשה דנן מוגשת במועדה. בהתייחס להחלטת בית המשפט מיום 29/10/15 לפיה פסק הדין נצפה על ידו במערכת נט המשפט עוד ביום 16/09/15, מפרט ב"כ המבקשים כי לא צפה בפסק הדין, וכי במשרדו עורך דין נוסף עצמאי במסגרת הסכם ביניהם מגיע לעבוד במשרדו מעת לעת ורשום כמייצג נוסף. לטענתו, החלטות בתיקים נצפים גם על ידי אותו עורך דין, המשתמש בכרטיס החכם של ב"כ הנתבעים, והוא זה שככל הנראה צפה בפסק הדין במועד המפורט לעיל. לטענת ב"כ הנתבעים, אותו עורך דין לא מחויב ולא נדרש לדווח לו על החלטות בתיקים מאחר וממילא צפיית בא כח של בעל דין במערכת נט המשפט בהחלטה / בפסק דין כלשהו אינה מהווה המצאה כדין, לכן יש למנות את מניין הימים מיום המצאת פסק הדין בדואר רשום לב"כ המבקשים רק ביום 07/10/15.

לגופה של הבקשה טוענים הנתבעים כי פסק הדין נגדם בהיעדרם, ניתן על לא עוול בכפם, כתוצאה ממצבו הבריאותי של בא כוחם נכון ליום ההוכחות. עובר לקיומה של הישיבה הוגשו במסגרת התיק 6 בקשות לשינוי מועד דיון שנבעו מענייני בריאות הנוגעים למבקשים, בא כוחם ומשפחתו. ב"כ הנתבעים סבור כי בית המשפט "לא חסך שבטו מהח"מ והביע זעמו כלפיו" תוך ייחוס גורף של בקשות הדחייה בתיק למצב בריאותו, בעוד אחת הבקשות נבעה מגילוי מחלת הסרטן אצל רעיית הנתבע 2. עסקנן אמנם בבקשות רבות, אך הן נבעו מצירוף מקרים מצער, לא בשליטה ולא בכוונת זדון.

ביחס לישיבת 16/09/15. יום קודם לישיבה, חש ב"כ המבקשים ברע ופנה לטיפול רפואי בבית חולים זיו בצפת בסביבות השעה 21:00 בלילה. הוא הושאר להשגחה למשך הלילה במהלכו חובר לעירוי. בשעה 06:30 שוחרר מבית החולים, המלצות הטיפול כללו, מנוחה למשך 3 ימים והמשך מעקב רפואי. באותו יום ב 08:00 בבוקר פנה לרופא המשפחה לשם קבלת הנחיות נוכח הממצאים שנמצאו בבית החולים. לאחר קבלת ההפניות מרופא המשפחה, פנה מיד לבית המשפט בבקשה לשינוי מועד דיון. הבקשה הומצאה גם לצד השני. במקביל פנה לנתבע 2, הודיע לו על הנסיבות בעטיין נבצר ממנו להתייצב לישיבה, והנחה את הנתבעים לא להתייצב לישיבה מחשש, כי בהיותם לא מיוצגים ינקטו בצעד כלשהו שתוצאתו תגרום להם נזק.

בפן המשפטי, מבקש ב"כ הנתבעים להורות על ביטול פסק הדין מחובת הצדק, לאפשר להם גישה לערכאות וקבלת יומם בבית המשפט. לטענתו, במתן פסק הדין, ללא דיון בבקשה לדחיית מועד הישיבה, נפל פגם משפטי המחייב ביטול פסק הדין מחובת הצדק. אין לזקוף לחובתם של המבקשים את אי התייצבותם שנבעה מהייעוץ המשפטי של בא כוחם.

בנוסף או לחלופין, יש להורות על ביטול פסק הדין מכח תקנה 201 לתקנות סדר הדין האזרחי התשמ"ד, המורה לבית המשפט, לבדוק את סיכויי ההגנה ואת הסיבה לביטול. סיכויי ההגנה של הנתבעים גבוהים, יש גם לדון בטענת קיזוז, ואי התייצבותם לדיון, לא נבעה מזלזול בבית המשפט אלא מהייעוץ המשפטי שניתן להם.