ת"א 4949-12-09 הלל פאר נ' רייגן הנדסה פיקוח וביצוע בע"מ

1. פתח דבר והליכים קודמים

התובע הינו מנהל ומפקח על פרויקטים בתחום הבניה. הנתבעת הינה חברה קבלנית.

התובע והנתבעת התקשרו בהסכמי שותפות לשם ביצוע פרויקטים בתחום הבניה, ביניהם בניית בית כנסת בעיר מודיעין (להלן – פרויקט בית הכנסת) ובניית בית-העם בישוב נירית (להלן – פרויקט בית העם).

התובע עתר לחייב את הנתבעת בתשלום חלקו ברווחי הפרויקטים הנ"ל בהתאם להסכמות שהיו בין הצדדים.

ביום 20.11.14 ניתן פסק דין בתיק (להלן – פסק הדין). בפסק הדין נדחתה התביעה. ביחס לפרויקט בית הכנסת נקבע, כי היה זה התובע שפרש מהשותפות – באופן חד צדדי - מטעמים של כדאיות כלכלית. עוד נקבע, כי התובע עזב את הפרויקט בטרם הושלם ולא קמה לו הזכות לקבל חלק מרווחי הפרויקט. אמנם, התובע היה זכאי לקבל שכר ראוי בגין העבודה שביצע, אך לא הובאה כל ראיה בעניין גובה השכר הראוי וממילא לא הוכח כי השכר הראוי גבוה יותר מסך של 117,856 ₪ - ששולם לו בפועל.

ביחס לפרויקט בית העם נקבע, כי הנוהג בין הצדדים היה שההתחשבנות וחלוקת הרווחים נעשתה בסיומו של כל פרויקט. בכתב התביעה, התובע לא לקח בחשבון את כלל הוצאות הפרויקט וממילא סכום התביעה הנטען בגין פרויקט בית העם לא הוכח. בעניין ההוצאות המשרדיות נקבע בפסק הדין, כי התובע לא הוכיח שנשא במימון רכישת הציוד המשרדי.

ביום 18.1.15 הגיש התובע ערעור על פסק הדין, וזה נידון במסגרת ע"א 35085-01-15. בערעור עתר התובע להורות על ביטול פסק הדין ולהשיב את התיק לבימ"ש זה לשם עריכת התחשבנות בין הצדדים. התובע טען, כי בעניין פרויקט בית הכנסת יש להורות על עריכת התחשבנות על בסיס הכנסות והוצאות הפרויקט עד למועד סיום השותפות בחודש אוגוסט 2009. בעניין פרויקט בית העם טען התובע, כי יש להורות על ביצוע התחשבנות בין הצדדים על בסיס החשבוניות המצויות בתיק ביהמ"ש. ביחס לציוד המשרדי טען התובע בערעור, כי אין חולק שהציוד המשרדי נרכש במשותף ולפיכך הוא זכאי למחצית משוויו.

ביום 25.8.15 ניתן פסק הדין בערעור. בפסק הדין בערעור הוחלט להשיב את התיק לביהמ"ש דנן לצורך עריכת התחשבנות בין הצדדים – עפ"י החומר המצוי בתיק. וזה לשון פסק הדין בערעור:

"לאחר שעיינו בכתבי הטענות ובעיקרי הטיעון, סברנו, כי יש מקום להחזיר את הדיון לבימ"ש קמא לצורך עריכת ההתחשבנות בין הצדדים עפ"י החומר שהוגש לפניו, בין אם יעשה זאת ביהמ"ש עצמו ובין אם ייעזר במומחה לצורך כך, לפי שיקול דעתו. המדובר לגבי כל אחד משני הפרויקטים.

עולה מהאמור לעיל, כי לדעתנו, היה מקום לעריכת התחשבנות ולקבוע את זכאותו של המערער, ככל שההתחשבנות תעלה שהיו רווחים.