ת"א 49430-12-15 אור בטיחות וסחר בע"מ נ' אביר פרוייקטים בשילוט בע"מ ואח'

לפניי בקשה לתיקון התביעה נגד הנתבע 2.

עסקינן בתובענה כספית על סך 147,989 ₪ נגד הנתבעים על רקע הסכמים שנערכו ביניהם במהלך החודשים אפריל עד יולי 2015.

על פי ההסכמים שצורפו לתביעה, התובעת סיפקה לנתבעת 1 מתקני הרמה ופיגומים לאתרי עבודה שונים באשדוד ובראשון לציון אולם לשיטתה לא קיבלה את התמורה הכספית בגין כך. התביעה הוגשה בגין יתרת חובה של הנתבעת 1 לתובעת ואילו הנתבע 2 צורף על יסוד טענה לערבות אישית על יסוד ההסכמים הקיימים.

בד בבד עם הגשת התביעה הטילה התובעת עיקולים שונים על נכסי הנתבעת 1 אצל מחזיקים מסוימים.

לנתבעים טענות שונות ביחס לחוב נשוא התביעה וכן טענות נכבדות בנוגע לטענות בדבר ערבותו האישית של הנתבע 2. בנוסף, עתרו הנתבעים לביטול צווי העיקול שניתנו במעמד צד אחד.

ביום 9.2.16 התקיים דיון בבקשה לביטול עיקולים במהלכו סוכם כי כנגד העברת תשלום בסך 25,000 ₪ לחשבון התובעת תוך 7 ימים, יוסרו כל העיקולים שהוטלו. הסכום הועבר והעיקולים אמנם הוסרו בהתאם לכך.

ביום 16.3.16 הוגש הסכם פשרה בין התובעת לנתבעת 1 אשר קיבל תוקף של פסק דין.

בהתאם להסכם, הועמד החוב בפשרה על סך 90,000 ₪, הכוללים את הסך של 25,000 שהועברו לצורך הסרת העיקולים. יתרת הסכום נפרסה ל-10 תשלומים שווים אשר הופקדו בהמחאות דחויות בידי התובעת. בסעיף 6 להסכם נקבע כי "יתרת התיק תתנהל בשאלת ערבותו של הנתבע 2 לסכום הפשרה, ככל שלא ייפרע כולו או חלק ממנו, אם וככל שקיימת ערבות ובגין איזה חלק הימנה אם וככל שקיימת".

אין מחלוקת כי פסק הדין לא קוים על ידי הנתבעת 1.

ההמחאה הראשונה לא כובדה מחמת ביטולה על ידי הנתבעת 1 או מי מטעמה וכך גם ההמחאות שהוצגו עד כה.

לאור התנהלות זו, עותרת התובעת לתיקון התביעה כנגד הנתבע 2 כך שתתאפשר הרמת מסך ההתאגדות בעניינו.

לדידה, הנתבע 2 רימה והונה את התובעת בדברי חלקלקות על מנת שתיאות לערוך את הסכם הפשרה מול הנתבעת 1 , זאת תוך ידיעה ברורה כי הנתבעת 1 לא תקיים את ההסכם ואך ורק על מנת להביא להסרת העיקולים ולקנות שהות שתאפשר לו להבריח את נכסי הנתבעת 1 בידיעה שהתובעת תיוותר מול שוקת שבורה. לפיכך, סבורה התובעת כי יש לאפשר לה לתקן את כתב התביעה ולהוסיף עילה נוספת כנגד הנתבע 2 על מנת לאפשר בירור השאלות השנויות במחלוקת ולנוכח השלב הדיוני המקדמי בו נתון ההליך.