שייח' סלימאן נ' גובראן ואח'

לפני תביעה לסעד כספי על סך של 125,200 ₪, בעילה חוזית בטענה להפרת זיכרון דברים למכירת דירה על ידי הנתבעים.

רקע ועיקר טענות הצדדים

1. במועד הרלבנטי לתביעה הנתבעים היו הבעלים הרשומים של דירה בנוף הגליל, גוש 17823 חלקה 76 (להלן: "הדירה"). בתאריך 13.7.21, נחתם זיכרון דברים בין התובע לנתבעים למכירת הדירה לתובע, תמורת סך של 1,520,000 ₪ (להלן: "זיכרון דברים").

   יצוין כבר עתה, כי בכתב התביעה צוין, כנראה בטעות, שהסכום לפי זיכרון הדברים הוא 1,152,000 ₪.

2. זיכרון הדברים הותנה בקבלת התובע לאישור משכנתא עיקרוני מהבנק לא יאוחר מ-10 ימי עסקים מיום חתימת זיכרון הדברים (סעיף 9 לזיכרון הדברים, נספח 1 לת/1); בעוד קיים שינוי בכתב יד באותו סעיף ל-14 ימים (עניין הנמצא במחלוקת בין הצדדים כפי שיפורט בהמשך).

   עוד הוסכם בזיכרון הדברים כי בנסיבות שבהן מי מהצדדים יפר את הוראותיו, ישלם לצד הנפגע פיצוי מוסכם בשיעור של 10% מתמורת הדירה, ללא צורך בהוכחת נזק.

3. הנתבעים מכרו את הדירה לצד שלישי וחתמו הסכם מכר בתאריך 6.8.2021.

   מכאן הוגשה התביעה שלפני בגדרה טוען התובע שהנתבעים הפרו התחייבותם למכור לו את הדירה ועותר לחיובם בתשלום הפיצוי המוסכם.

    

4. טוען התובע, כי מדובר בזיכרון דברים מחייב, אשר יצר הסתמכות אצל הצדדים ביחס למכירת הדירה בפועל. לאחר שהצדדים חתמו על זיכרון הדברים, הוחלפו בין הצדדים מספר טיוטות לצורך חתימה על הסכם מכר; וגובש הסכם מכר מפורט וסופי המיועד לחתימת הצדדים. הנתבעים מכרו את הדירה לצד שלישי, בחוסר תום לב ותוך הפרה של זיכרון הדברים.

    

   מכאן עותר התובע לחיוב הנתבעים בתשלום פיצוי מוסכם בסך של 125,200 ₪. (כאמור הסכום בתביעה חושב בשיעור 10% מסכום התמורה המוטעה שצוין בכתב התביעה היינו 1,152,000 ₪ במקום 1,520,000 ₪).

   עוד עותר התובע בגוף התביעה לחיוב הנתבעים בפיצוי בגין עגמת נפש בסך של 10,000 ₪.