ת"א 49414-10-13 כלל חברה לביטוח בע"מ נ' חברת החשמל לישראל בע"מ

תמצית הבקשה וטענות הצדדים

1. בפני בקשת המבקשת לפסילת חוות דעת מומחה מטעם בית המשפט, דר' אורי דומן, מיום 09.08.2015. המומחה מונה לתפקידו בהתאם להחלטת בית המשפט מיום 16.03.2015.

2. טעמי המבקשת לביסוס עתירתה הם שניים בעיקרן:

   • כי עוד לפני המינוי, התנגדה היא, ועודנה מתנגדת, למינוי או שיתוף בהליכים בתיק דנן של דר' דן וינשטוק (להלן – המומחה השני). בשעה שדר' דומן נעזר בכתיבת חוות דעתו במומחה השני, הרי שהדבר פוסל את חוות דעתו של המומחה ואת המומחה מלהיות "שליחו של בית המשפט" בתיק דנן.

   • מחוות הדעת של דר' דומן, וגם מתשובותיו לשאלות ההבהרה מטעם המבקשת עולה בבירור, כי המומחה השני היה שותף מלא, באופן שלא יפחת מ-50%, בכתיבת חוות הדעת, בהפקת החומרים לביסוסה ולמסקנות שבה. משכך, ומפאת העובדה, כי העסקתו של המומחה השני לא קיבלה את אישור בית המשפט, ובשעה שהמינוי הוא של דר' דומן גופו עצמו – אין זה ראוי כי דר' דומן ייעזר במומחה נוסף, בלא אישור או דיווח מראש לצדדים ולבית המשפט, וגם בכך יש כדי לפסול את חוות דעתו של המומחה מלשמש בתיק זה.

3. המשיבה מתנגדת לבקשת המבקשת. בעוד המשיבה סבורה כי אכן מדובר על התנהלות בלתי תקינה של דר' דומן, וכי היה ראוי לקבל אישור על כך מבית המשפט, הרי שאין בהתנהלות זו כדי לפסול את חוות דעתו של דר' דומן.

4. משכך, סבורה המשיבה כי דין הבקשה לפסילת חוות הדעת מטעם דר' דומן והוצאתה מהתיק בית המשפט – להידחות.

    

   דיון והכרעה

5. ראשית בכל הנוגע להתנגדות המבקשת למיניו של המומחה השני: נכון הדבר, כי המבקשת התנגדה למינוי זה כבר בראשית הדרך, עוד לפני המינוי של דר' דומן. אלא שאין בכך כדי לסייע למבקשת. בית המשפט אינו מוגבל בשיקול דעתו למינוי מומחה כזה או אחר. אף אם הייתה עומדת שאלת מיניו של המומחה השני – בעצמו ובגפו – למומחה מטעם בית המשפט, לא הייתה התנגדות המבקשת מהווה טעם כשלעצמו לפסילת המינוי שלו. שיקול הדעת הוא לעולם בידי בית המשפט.