ת"א 49386-04-13 טרביה נ' טרביה ואח'

1.לפני שתי בקשות מטעם התובע : האחת, לביטול פסה"ד שניתן בהעדרו ביום 29.6.14, במסגרתו נמחקה התביעה נגד הנתבע מס' 2 והשנייה, בקשה לפי פקודת ביזיון בימ"ש שעניינה אי המצאת מסמכים ע"י הנתבע 2.

2.לאחר ששקלתי את שתי הבקשות, מצאתי להיעתר לבקשה הראשונה ולדחות את השנייה. אנמק בתמצית;

3.התביעה נגד הנתבע 2 נמחקה עקב אי התייצבות התובע ובא כוחו לקדם המשפט שהתקיים ביום 29.6.14 ולאחר שב"כ הנתבע 2 טען לפני ביהמ"ש כי המציא את כל המסמכים שנתבקשו ע"י ב"כ התובע ופעל בהתאם להחלטות ביהמ"ש בעניין.

בפועל, ב"כ התובע התייצב באולם ביהמ"ש באיחור, לאחר מתן פסה"ד ולאחר שיתר הצדדים עזבו את אולם ביהמ"ש. לגוף העניין הוא טען כי לא קיבל את המסמכים המבוקשים והרלוונטיים לתביעה וכי בשל אי המצאתם עומד התובע על תביעתו כנגד הנתבע 2.

בנסיבות העניין, בשים לב לכך שטרם החל בירור התביעה וכדי לא לחסום את דרכו של התובע, אני מורה על ביטול פסה"ד שניתן בהעדר התובע, באופן שהנתבע 2 יצורף בשנית לתביעה.

אני מחייבת את התובע בהוצאות משפט בסך של 1,800 ₪, שישולמו לנתבע 2 בסוף ההליך.

4.אשר לבקשה לביזיון בימ"ש – כידוע, הליך הביזיון הינו הליך אכיפה קיצוני שאין להיזקק אליו כאשר קיימת דרך אחרת לביצוע ההוראה השיפוטית.

בענייננו, אין מקום לנקוט בהליך קיצוני זה, משתי סיבות עיקריות :

א. הצו שניתן ביום 11.9.14 אינו מפרט אילו מסמכים על הנתבע 2 להעביר, מה שמקשה על שימוש במנגנון של בזיון בימ"ש בייחוד לאור העובדה עליה אין חולק, שב"כ הנתבע 2 העביר בעבר מסמכים רלוונטיים לתובע.

ב. תקנות סדר הדין האזרחי נותנות 'מענה' למקרים בהם צד להליך לא ממלא אחר צווים של בימ"ש.