ת"א 49378-09-11 היחולת - עבודות תשתית ובנין בע"מ נ' תל אביב 17 בע"מ

תביעה שטרית שבין קבלן שביצע עבודות – התובעת לבין המזמין.

1.התובעת אוחזת בשיק בסך 120,000 ₪ מחודש דצמבר 2004, בגינו ניתנה הוראת ביטול ביום 20.12.04. השטר הוגש לביצוע בלשכת ההוצאה לפועל בחודש יולי 2011, היינו קרוב לשבע שנים לאחר חילולו.

התנגדות לביצוע שטר שהוגשה התקבלה.

רקע

2.התובעת ביצעה עבודות בניה במסגרתן נבנה מועדון ריקודים בתל אביב, בשנת 2004 ובסמוך לכך. התובעת נבחרה לבצע את העבודות מבין מציעים נוספים, והוסכם בין הצדדים שהמהנדס עמנואל הס יהיה המפקח מטעם הצדדים על ביצוע עבודות הבניה.

3.בתצהיר שצורף לבקשת ההתנגדות לביצוע השטר נטען שהשיק נשוא התיק ניתן לתובעת, כשיק דחוי שנועד להבטיח את קיום התחייבויות הנתבעת לתובעת והושאר בידי התובעת עד לביצוע מלוא התחייבויות הנתבעת. הנתבעת טענה שנמסרו לתובעת שיקים דחויים ועם קצב התקדמות עבודות הבניה נפרעו השיקים. בשלב מסוים, וללא כל התראה מוקדמת, הפסיקה התובעת את ביצוע עבודות הבניה "ונטשה את מקום ביצוע עבודות הבניה כשהיא מותירה את הנתבעת חסרת אונים ואילצה את הנתבעת לפנות לבעלי מקצוע אחרים". מאחר שנמסר לנתבעת שהתובעת בקשיים כלכליים, ומאחר שהתובעת לא ביצעה עבודות שהייתה צריכה לבצע, נאלצה הנתבעת לבטל את השיק. בנוסף נטען בבקשה שהתובעת גרמה לנזקים כספיים לנתבעת, וכי בהגשת השטר לביצוע בסמוך לתקופת ההתיישנות, נגרמו לנתבעת נזקים.

בתצהיר עדות הראשית שהוגש, טען מנהל הנתבעת מר ראובן אוסקר לובלין טענה נוספת והיא שהוחלפו שיקים, וכי השיק האמור נפרע.

4.למעשה, הטענה המרכזית שנטענה בהתנגדות לביצוע שטר היא טענת כישלון תמורה. התובעת היא אוחז בשטר והיא יכולה לתבוע על פי השטר בהתאם להוראת סעיף 37 לפקודת השטרות[נוסח חדש] (להלן: "הפקודה").

דיון והכרעה

5.לאחר שבחנתי הראיות והטיעונים הגעתי לכלל מסקנה לפיה יש לקבל התביעה, על יסוד הטעמים שיפורטו להלן.