ת"א 49376-11-11 חזניאט נ' כלל חברה לביטוח בע"מ ואח'

נתוני רקע

1.בתאריך 30.4.09 נפגעה התובעת בתאונת דרכים ונגרמו לה נזקי גוף. אין עוררין שבהתאם להוראות חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים, תשל"ה-1975 (להלן – "חוק הפלת"ד") ׁנושאות הנתבעות באחריות מוחלטת לגרם התאונה ותוצאותיה. גובה נזקה של התובעת, איפוא, עומד במוקדו של פסק דין זה.

2.ועוד אין עוררין כי התאונה האמורה הוכרה כתאונת עבודה על ידי המוסד לביטוח לאומי (להלן – "המל"ל"). כתוצאה מכך הייתה התובעת באי כושר מוחלט ובתקופת נכות זמנית של 100% עד ליום 18.9.09. לאחר מכן הוכרה לה נכות זמנית של 30% מיום 19.9.09 ועד 31.5.10. בסופה של דרך נפסקה לתובעת נכות צמיתה בשיעור של 20% החל מיום 1.6.10. הוחלט להפעיל את תקנה 15 בכדי 1/3 באופן שנכותה הצמיתה עלתה כדי 27%. נכות צמיתה זו נפסקה לנוכח הגבלת תנועות בפרקי כף הרגל ו"בגין הגבלה ניכרת בתנועות סובטלריות בקרסול ימין". ואכן בתאונת דרכים זו נפגעה התובעת בעיקר בגין "פריקה לטראלית של התאלוס ושבר בפטישון המדיאלי של קרסול ימין", כעולה מסיכום המחלה שהונפק לה בעקבות התאונה. אין עוררין כי לנוכח הוראות חוק הפלת"ד הנכות שנפסקה לתובעת על ידי המל"ל מחייבת אף בהליך זה.

3.משכך, ובהסכמה, הוריתי על הגשת תחשיבי נזק. בעקבות זאת הונחה בפני ב"כ הצדדים הצעתי הלא מחייבת לגמר התיק בפשרה. משעה שהדבר לא הסתייע הוריתי על הגשת תצהירי עדויות ראשיות. מטעם התובעת הוגש תצהירה-שלה, על נספחיו. מטעם הנתבעות הוגש תיק מוצגים שונים. משכל אלו עמדו לנגד עיניי הסכימו ב"כ הצדדים כי יינתן פסק דין מנומק בדרך הרגילה על יסוד החומר שבתיק והגשת סיכומי טענות אליהם ניתן יהיה לצרף חוות דעת אקטוארית עדכנית.

4.ועוד, ככל שעסקינן בתובעת נהיר שהיא מטפלת סיעודית במקצועה. עובר לתאונה היא הייתה בת 54 וכיום היא בת 60.

לעניין בסיס שכרה של התובעת

5.ב"כ התובעת מבקש לגזור את שכרה של התובעת מתחשיב של המל"ל מיום 14.10.10. ממנו נלמד שהכנסתה החודשית הממוצעת המשוערכת של התובעת עולה לכדי 4,376 ₪, שהיא נגזרת של הכנסתה הרבע-שנתית שקדמה למועד הפגיעה, בסכום של 12,028 ₪.

6.מלכתחילה, ובעיקר לנוכח תחשיב הנזק של ב"כ הנתבעות, מובאים נתונים קונקרטיים לעניין תחשיב נאות של שכרה של התובעת. תחשיב זה מבוסס על שורה נרחבת של תלושי שכר של התובעת, הגוזרים ניתוח ברור ומדוקדק של המתחייב כתוצאה מכך. ועוד הוצגו בפניי מסמכים באשר לדוח רציפות של התובעת בעבודה.

7.במחלוקת האמורה ברי שהדין עם הנתבעות. הדברים נפסקו לא אחת על ידי בתי המשפט. וכך, לדוגמה, הכריע כב' השופט כנעאן בפסק דינו ב-ת.א. (נצ') 10660-12-08 רודא חושאן נ' כלל חברה לביטוח בע"מ (במאגרי "נבו"). אף שם ביקשו התובעים להסתמך על בסיס שכרו של המנוח שם על בסיס השכר שנקבע על ידי המל"ל בעוד שהנתבעת סמכה ידיה על תלושי השכר. במצב דברים זה הכריע השופט כנעאן, ודעתי כדעתו, כי "התובעים לא הביאו ראיות כלשהן כיצד המוסד לביטוח לאומי הגיע לבסיס שכר כמצויין לעיל... לנוכח פערים בלתי מוסברים אלו לא אוכל לסמוך את ידי על קביעת המוסד לביטוח לאומי כבסיס השכר ואני מעדיף את השכר שננקב בתלושי השכר" (סעיף 17). וכן כי "קביעה זו אף תואמת את דוח הרציפות בעבודה של המנוח שהוצא מהמוסד לביטוח לאומי..." (סעיף 18).