ת"א 4937-07 מאג'ד מחאג'נה נ' משה יהודה

תביעה ותביעה שכנגד שיסודן בהסכם לביצוע עבודות בניה והקמה של רפת הנתבע במושב תנובות.

א.ההליך והצדדים לו

1.התובע קבלן שעיסוקו בביצוע עבודות בניה ופיתוח [ר' תצהיר התובע ת/2 בסע' 3]. הנתבע בעל רפת לייצור חלב במושב תנובות ורפתן רב ותק וניסיון בתחום [ר' תצהיר הנתבע נ/8 בסע' 3 וכן עדות הנתבע בפרוטוקול בעמ' 58 ש' 31-30 ובעמ' 59 ש' 4-1 ו- 23-19].

2.ביום 10.7.2006 נחתם בין בעלי-הדין הסכם בכתב-יד (להלן ההסכם), בו הוזמן התובע לבצע עבור הנתבע עבודות בטון ברפת חדשה שהוקמה בחצר ביתו של הנתבע (להלן הרפת). בעקבות ביצוע ההסכם נתגלעו בין הצדדים מחלוקות שונות שהובאו להכרעה בהליך זה; עיקרן בשאלה מה היקף העבודות שביצע התובע בפועל בהשוואה לעבודות שנמסרו לביצועו על-פי ההסכם ומהי הנפקות הנודעת לכך במישור ההתחשבנות הכספית בין הצדדים.

3.אין מחלוקת שהנתבע מסר לתובע סכומים שונים, מהם במזומן ומהם בהמחאות, תמורת העבודות ברפת. אחת ההמחאות – המחאה על סך 100,000 ₪ שזמן פירעונה 15.5.2007– חוללה באי-פירעון, לאחר שהנתבע הורה לבטלה (להלן ההמחאה במחלוקת). ההמחאה הוגשה לביצוע על-ידי התובע. לנתבע ניתנה רשות להתגונן בטענה כי הוא זכאי לקזז מן התמורה המגיעה לתובע עבור העבודות ברפת סכומים מסכומים שונים נוכח קיומו של פער בין היקף העבודות שנקבע בהסכם לבין היקף העבודות שביצע התובע הלכה למעשה, ובשל הסכמת הצדדים על ביצועו של קיזוז כזה לעת עריכת התחשבנות סופית ביניהם. בתוך כך טען הנתבע כי לאחר שקיבל התובע תשלום עבור העבודות, במזומן ובהמחאות, הפסיק הלה את עבודתו ולא הגיע לרפת כדי לסיימה [החלטת כב' הרשמת ש' אייזנברג מיום 20.12.2007]. ביסוד התביעה העיקרית (להלן גם התביעה השטרית) ניצבה אפוא טענת התובע כי הוא זכאי לקבל מהנתבע את סכום ההמחאה במלואו, ומולה הועמדה טענת הנתבע כי הפעלת זכות הקיזוז הנתונה לו איינה למעשה את ההמחאה והצדיקה את ביטולה.

4.בתביעה שכנגד עתר הנתבע לחייב את התובע לפצותו בסך 246,667 ₪. לטענת הנתבע גרם לו התובע נזק בשל האופן בו ביצע עבודות ברפת; לתמיכת טענתו צירף חוות-דעת מומחה מטעמו, המהנדס אברהם בן עזרא, במלוא סכום התביעה שכנגד. התובע השיב לתביעה שכנגד בהגשת חוות-דעת מומחה מטעמו, המהנדס מחאמיד גאנם. בשלב מוקדם של הבירור הסכימו הצדדים כי ימונה מומחה מטעם בית-משפט שחוות-דעתו תהא בעלת מעמד מכריע. בית-המשפט (כב' השופט ח' שרעבי) מינה לתפקיד את המהנדס ס' ברדיצ'בסקי (להלן המהנדס ברדיצ'בסקי; ר' החלטה מיום 7.12.2008).

5.עדויות בעלי-הדין ועדיהם נשמעו בתאריכים 2.5.2010 ו-25.5.2010. לשם תמיכת התביעה העיקרית העידו התובע, עובדיו יאסר ג'ראדאת (להלן ג'ראדאת) ומחמוד זיוד (להלן זיוד), וכן מר עופר הר גיל שנדרש לנושא ניסיונו ומומחיותו של התובע בהקמת רפתות (להלן הר גיל). עוד הוגש מטעם התובע תצהיר המהנדס מר סאג'י ג'אבר שהיה מעורב בתכנון אחד מפרטי העבודות ברפת (להלן ג'אבר); תצהירו הוגש בהסכמה תוך ויתור של הנתבע על העמדתו לחקירה נגדית. מן העבר השני של המתרס נשמעה עדותו היחידה של הנתבע.

6.ההליך הובא לפני ביום 28.10.2009, לאחר שנשמע קודם לכן לפני כב' השופט ח' שרעבי (ר' החלטתו מאותו תאריך). מתן פסק-הדין התעכב זמן ניכר לאחר שמיעת העדים שנמנו לעיל בשל כך שלאחר שהוגשה חוות-דעתו של המהנדס ברדיצ'בסקי [ת/1], ונשמעה לפני עדותו בחקירה נגדית, נמצא (וכך אף נקבע) שאין בחוות-דעתו כדי לסייע לבית-המשפט להכריע במחלוקת, וכי לאחר שיישמעו עדי הצדדים תינתן, במידת הצורך, החלטה באשר למינוי מומחה מכריע חלופי [החלטה מיום 2.5.2010, עמ' 22 לפרוטוקול]. בהמשך, ולאחר שניסיון להביא את הצדדים לפשרה לא צלח, מונה מומחה חלופי – השמאי מר יעקב גרטל, אלא שהלה הלך לבית עולמו בטרם נתן את חוות-הדעת, ושוב נוצר צורך במינוי מומחה מתאים מטעם בית-המשפט. בהסכמת בעלי-הדין מונה לתפקיד המהנדס דן ברלינר (להלן המהנדס ברלינר); הלה נתן חוות-דעת ראשונה בתאריך 2.4.2012 וחוות-דעת נוספת ומשלימה בתאריך 26.5.2013, עליהן נחקר ביום 17.6.2013. לאחר שנשמעה עדותו נסללה הדרך להגשת סיכומי טענות הצדדים ולמתן פסק-הדין.

7.זה יהא מהלך הדיון בטענות הצדדים: בשלב ראשון אדרש למסכת יחסיהם החוזית של הצדדים ולאופן בו הוצאה מן הכוח אל הפועל. תוכנו של ההסכם הכתוב שנכרת בין הצדדים אינו במחלוקת, למעט סוגיה יחידה שנגעה לשיעור התמורה הכוללת שננקבה בו. עניין זה ידון תחילה, ולצדו כלל העניינים הנוגעים לכריתת ההסכם ולמהלך ביצועו – ככל שיש להם זיקה לשאלות שטעונות הכרעה. בשלב שני, אדרש לחוות-דעתו של מומחה בית-המשפט המהנדס ברלינר, זאת באותם היבטים בהם היא נדרשת ונודעת לה נפקות, נוכח קביעותיי בחלק הראשון של הדיון. כפי שיובהר להלן, בקביעת תוכנה של הסכמת הצדדים נדרשתי גם לממצאי מהימנות ולהתרשמותי הבלתי-אמצעית מהעדים שנשמעו לפני. בהקשר זה יש להטעים: ראשית, חרף הזמן שחלף מאז נשמעו העדים, עדויותיהם נחקקו בזכרוני והן זכורות לי היטב; שנית, במהלך שמיעת העדויות ערכתי תרשומת מפורטת על-אודות רישומיהן, והסתייעתי בה במתן פסק-הדין. תוכן התרשומת תאם את זכרוני באשר להופעת העדים והאופן בו נמסרו עדויותיהם. הפניות להלן הן לפרוטוקול הדיונים, זולת אם צוין אחרת.