ת"א 4937-04-14 סעד ואח' נ' ג.ד.ל.ש. בע"מ ואח'

עניינה של החלטה זו - בקשה לסילוק הודעה לצדדים שלישיים על הסף.

במסגרת תביעה זו, שעניינה סעד הצהרתי אשר יצהיר על בטלותו של פסק בורר שניתן כלפי התובעת, כמו גם פסק הדין שאישר אותו, הגישו הנתבעים (הם הזוכים בסעד הכספי בפסק הבורר ובפסק הדין שאישר אותו) הודעה לצדדים שלישיים כנגד ששת הצדדים השלישיים המפורטים בכותרת.

הצדדים השלישיים מס' 1, 2 ו-3, כל אחד מהם לחוד, הגישו בקשה לסילוק ההודעה לצד שלישי על הסף. הנתבעים עומדים על בירורה של ההודעה לצדדים שלישיים.

כאמור, מדובר בתביעה לסעד הצהרתי. היא אינה כרוכה בסעד כספי כל שהוא, וכל מטרתה להביא לביטולו של פסק דין, המאשר פסק בורר, על פיו חויבה התובעת, יחד עם אחותה (צד שלישי מס' 6) ואביה (צד שלישי מס' 5) וחברה שניהלו לשלם לנתבעים סכומי כסף גדולים (כ-500,000 ₪ כערכם בעת מתן פסק הבורר, בשנת 2010). פסק הבורר ניתן בהעדר התייצבות מטעם הנתבעים לדיון. הוגשה בקשה לבטלו, וזו התקבלה בבימ"ש השלום עכו בכפוף לתשלום הוצאות משפט. על כך הוגשה בקשת רשות ערעור, וזו התקבלה במובן זה שהוכבדו מאוד התנאים לביטולו של פסק הבורר. בקשת רשות ערעור שהוגשה לביהמ"ש העליון כנגד ההכבדה בתנאים לביטול – נדחתה. הטענה העיקרית הנטענת על ידי התובעת בהליך שלפניי היא, כי לא הייתה מודעת לכל ההליכים המשפטיים, מתחילתם ועד סופם, עד אשר קיבלה מהנתבעים, בפברואר 2014 מכתב התראה לפני נקיטת הליכי הוצאה לפועל.

לטענת התובעת, בירוריה בדיעבד, עם קבלת ההתראה האמורה, הם שהעלו אודות השתלשלות העניינים המתוארת, וכך גם נודע לה בדיעבד, כי יוצגה בכל ההליכים על ידי עו"ד איאד חליחל, אשר במשרדו לא הייתה מעולם, ולא חתמה על ייפוי כוח המאפשר לו לייצגה. חיפושיה בתיק ביהמ"ש העלו, כי כביכול נחתם ייפוי כוח כזה, ואף נחתמו כביכול שני תצהירים על ידה, באישור עו"ד, אך כל החתימות שנמצאו, לטענת התובעת, מזויפות הן.

העילה שמכוחה עותרת התובעת לביטול פסק הבורר ופסק הדין שאישר אותו היא עילת מרמה, על פי סמכותו הטבועה של ביהמ"ש.

הנתבעים מתנגדים לכל הנטען בכתב התביעה, וטענותיהם נפרשו בהרחבה בכתב הגנתם. כארבעה חודשים לאחר הגשת כתב ההגנה, ביקשו מביהמ"ש רשות על מנת להגיש הודעה לצדדים שלישיים, בטענה כי צירופם של הצדדים השלישיים דרוש לשם בירור האמת. לבקשה זו נעתרתי, על פי תקנה 216(3) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984, על פיה אחד המקרים שבהם רשאי נתבע ליתן הודעה לצד שלישי הוא "כששאלה או פלוגתה בין הנתבע לצד השלישי הכרוכה בנושא התובענה היא בעיקרה כזו השנויה במחלוקת בין התובע לנתבע, ומן הראוי שתיפתר גם ביניהם לבין הצד השלישי".

בסמוך לכך הוגשה ההודעה לצדדים שלישיים, ולאחר מכן הבקשות לסלקה – הן הבקשות נשוא החלטה זו.

לטענת הצדדים השלישיים, אין כל נפקות למשלוח הודעה לצדדים שלישיים, כאשר הסעד המבוקש בתביעה העיקרית הוא סעד הצהרתי. צד שלישי מס' 2, אשר על פי הנטען אישר חתימת התובעת על תצהיר, מוסיף וטוען כי שאלת אמיתות החתימה על התצהיר כלל אינה קשורה לעילת התביעה עצמה, ואין התצהיר אלא ראייה מבין הראיות הרלבנטיות שידונו בהליך העיקרי.