ת"א 49232-09-14 מ.י שחם נדל"ן בע"מ נ' שמעוני

לפניי בקשה שהוגשה על ידי הנתבע (להלן: "המבקש") לחיוב התובעת (להלן: "המשיבה") בהפקדת ערובה לשם הבטחת הוצאותיו, בגין תביעה לסעד הצהרתי בטענה להפרת חובת נאמנות המבקש עת שימש כבורר בהליך משפטי שהתנהל בין המשיבה לצד ג'. כן צורף לתביעה סעד כספי בסך 120,000 ₪ בטענה לנזקים שנגרמו למשיבה.

הבקשה נסמכת על סעיף 353א' לחוק החברות התשנ"ט 1999.

1.המבקש טוען בבקשתו כי די בכך שהמשיבה הינה חברה בע"מ אשר אחריות בעלי מניותיה הינה מוגבלת, על מנת לחייבה בעירבון, כאשר הנטל להוכיח אחרת מוטל עליה.

עוד נטען כי מצבה הכלכלי של המשיבה אינו מזהיר ומפנה לטענותיה בפני ביהמ"ש העליון (שם הגישה רע"א) וטענה כי ידה אינה משגת להפקיד ערובה.

עוד נטען כי מדובר בתביעת סרק.

באשר לגובה הערובה נטען כי יש לקבוע ערובה משמעותית אשר תשקף את מלוא ההוצאות הצפויות למשיב בגין הליך זה, כאשר נתבקש להעמידה על סך של 100,000 ₪.

2.המשיבה טוענת, מנגד, כי הינה חברת סולבנטית בעלת זכויות כספיות ומפנה לעובדה שהפקידה בבית המשפט העליון ערובה בסך 50,000 ₪ וכן שלמה הוצאות בסך 25,000 ₪.

3.הכרעה:

לאחר ששקלתי טענות הצדדים – דין הבקשה להתקבל.

ההסדרים הנורמטיביים המאפשרים לחייב תובע להמציא ערובה להבטחת הוצאות הנתבע - אם תידחה התביעה - מבחינים בין תובע יחיד, בשר ודם, לבין תובע שהנו תאגיד.

ההסדר הרלוונטי לענייננו הוא ההסדר הספציפי שחל כאשר התובע הינו תאגיד, המותווה בסעיף 353א לחוק החברות, הקובע כי:

"הוגשה לבית משפט תביעה על ידי חברה או חברת חוץ, אשר אחריות בעלי המניות בה מוגבלת, רשאי בית המשפט, לבקשת הנתבע, להורות כי החברה תיתן ערובה מספקת לתשלום הוצאות הנתבע אם זכה בדין, ורשאי הוא לעכב את ההליכים עד שתינתן הערובה, אלא אם כן סבר כי נסיבות הענין אינן מצדיקות את חיוב החברה או חברת החוץ בערובה, או שהחברה הוכיחה כי יש ביכולתה לשלם את הוצאות הנתבע אם יזכה בדין". 

4.סעיף 353א לחוק החברות גובר, במקרים הרלוונטיים, על האמור בתקנה 519 לתקנות, וראו, לעניין זה, את דבריה של כב' השופטת חיות ברע"א 857/11 באר טוביה נ' נוריס (פורסם בנבו, 23.5.2011):

"כבר נפסק בעבר כי כאשר התובעת היא חברה מוגבלת במניות (כבענייננו) גוברת הוראת סעיף 353א לחוק החברות על הוראת תקנה 519 לתקנות".

5.מכאן שהכלל על פי הוראת סעיף 353א' הוא חיוב החברה בהפקדת ערובה כאשר מתן הפטור מהפקדת ערובה הוא החריג לכלל, והנטל לשכנע את בית המשפט בהתקיימות נסיבות המצדיקות פטור מהפקדת ערובה מוטל לפתחה של התובעת.

6.ברע"א 10376/07 הנדסה ממוחשבת בע"מ נ' בנק הפועלים (פורסם בנבו, 11.2.2009) סקר כב' השופט מלצר את ההבדלים בין תקנה 519, לבין סעיף 353, ובהתייחס לאחרון קבע כי: