ת"א 49182-03-16

בפניי בקשה למינוי מומחים.

1. לאחר שנתתי דעתי לטענות הצדדים, על רקע החומר שבפניי, הגעתי למסקנה כי דין הבקשה, בשלב זה, להידחות. מן החומר עולה, כי במספר תחומים (נוירולוגי, אורולוגי) נקבעה לתובע נכות צמיתה על ידי המוסד לביטוח לאומי. במספר תחומים נוספים (פסיכיאטרי, אורתופדי) נקבעו נכויות זמניות. בסך הכול, שיעור הנכות שנקבע, לעת הזו, עומד על 80%. מן החומר ניתן להבין גם, כי מצבו הרפואי של התובע, בתחומים בהם טרם נקבעה נכות צמיתה, טרם התייצב סופית. כך עולה גם מכתב התביעה. בנסיבות אלה, חל במקרה זה הגיונה של החלטת בית המשפט העליון ברע"א 1902/05 דהן נ' המאגר הישראלי לביטוחי רכב הפול (26.5.05), שם נקבע, בנסיבות דומות, בהן המוסד לביטוח לאומי אינו חולק על עצם זכאותו של התובע, כי אין טעם במינוי מומחה בנקודת זמן בה הנזק הרפואי טרם התגבש. בה בעת, יפה לכאן הערת בית המשפט שם, לפיה "אם יתברר כי בתוך מועד סביר לאחר תום התקופה לגביה נקבעה בינתיים נכות זמנית למבקש לא תיקצב לו נכות קבועה, יהא מקום לשקול מחדש את הבקשה למינוי מומחים. המבקש יהא רשאי איפוא לפנות בעניין זה, אם יתעורר הצורך, לבית המשפט המחוזי".

2. אשר לתחומים נוספים בהם נתבקש מינוי מומחה (כירורגיה פלסטית, א.א.ג., פה ולסת, מומחה פנימאי (כליות), קלינאות תקשורת), הרי שאין בפניי טיעון סדור מצד התובע, לגבי קיומה של ראשית ראייה בכל אחד מתחומים אלה, כנדרש למינוי מומחה. גם אין הפנייה ברורה לתיעוד רפואי עדכני, ביחס לתחומים אלה. הבקשה שהוגשה, בכל הנוגע לתחומים אלה, הייתה לקונית וקצרה. בנסיבות אלה, אף לא הוגשה תגובה מפורטת מטעם הנתבעת לבקשה. במצב זה אני קובע, כי ככל שהתובע עומד על בקשתו למינוי מומחה בתחומים אלה, או באיזה מהם, יוכל להגיש, עד ליום 1.1.17, בקשה מפורטת לעניין זה.

3. אשר לבקשה למינוי מומחה בתחום השיקומי תעסוקתי, הרי שנראה מתשובת התובע, כי אף הוא מסכים, כי מינוי מומחה בתחום זה יכול שיהיה רק לאחר קבלת מלוא חוות הדעת וקביעת נכות צמיתה, ומשכך, אדרש לעניין זה, כאשר יהיה בשל לדיון.

4. הבקשה נדחית, אפוא, בכפוף לאמור בפסקה 2 לעיל.

ניתנה היום, י"ח כסלו תשע"ז, 18 דצמבר 2016, בהעדר הצדדים.