ת"א 49155-02-13 אבו סיאם ואח' נ' אלשאמי ואח'

1.בפני תביעה כספית ותביעה כספית שכנגד. התביעה בתיק העיקרי היא על סך של 94,353 ₪ אשר הוגשה על ידי משכיר של חנות בגודל של כ- 55 מ"ר הנמצאת בעיר רהט שכונה 34 בית 10 כנגד השוכר. הצדדים חתמו על חוזה שכירות בחודש ינואר 2004 (להלן: "חוזה השכירות") לפיו המשכיר, התובע, השכיר לנתבע את החנות מיום 1/1/04 ועד ליום 31/12/13.

בחוזה הוסכם על דמי שכירות של 250$ לחודש בצרוף מע"מ. על פי כתב התביעה הנתבע, (להלן: "השוכר") נטש את החנות בסמוך לחודש יולי 2010. בשלב שמיעת הראיות המועד עודכן לסוף שנת 2010.

כתב התביעה העיקרי

על פי כתב התביעה השוכר לא שילם דמי שכירות מאז חודש יולי 2010 . התובע (להלן: "המשכיר") עותר לחייב את השוכר בסכום החוב עד הנטישה וכן בסכום דמי השכירות ממועד הנטישה ועד לסיום החוזה. כמו כן נתבע חוב של חשמל ומים אשר חושבו לפי צריכה ממוצעת קודמת ועד לסוף התקופה החוזית (2013). נטען כי החוב הוא מחודש ינואר 2009. בנוסף התברר למשכיר כי גם קיים חוב בעירייה של ארנונה מחודש ינואר 2011.

חוב דמי השכירות שנתבע הועמד על: 42,031 ₪;

חוב מים וחשמל בסך של: 25,633 ₪;

חוב ארנונה על סך של: 8,400 ₪.

כמו כן נתבע המע"מ על כל התקופה לפי 159 ₪ כפול 115 חודשים.

2.השוכר לא חלק שעזב את המושכר ועבר למושכר אחר, חנות, של קרוב של המשכיר. לטענתו המשכיר שלח אליו שליחים, תוך תקופת השכירות שנתנו לו להבין שיש לו שתי חלופות. להסכים לכך שהמשכיר יעלה לו את דמי השכירות החודשיים או לעזוב (עמ' 27 לפרוטוקול). המשכיר הסכים שהגיעו אליו חברים שלו כי לנסות לשנות את הסכום וגם אחרים, ללא הצלחה. המשכיר אישר שלאחר כ- 4-5 שנים של שכירות, בשנת 2008, המריאו מחירי השכירות בשוק מצד אחד והדולר נפל מצד שני והוא אכן דרש מהשוכר 4,000 ₪ לחודש בצרוף מע"מ אך לדבריו הוא היה מוכן להתפשר. אבל השוכר לא השיב לו (עמ' 23 לפרוטוקול). המשכיר הסכים שהגיעו אליו חברים שלו כדי לנסות לשנות את הסכום שהוא דורש, ללא הצלחה. לטענת המשכיר הוסכם כי למרות שהתקופה החוזית המוסכמת היא בת 10 שנים, כל צד רשאי: "לסיים את תקופת השכירות בסוף כל שנה ע"י הודעה בכתב שתגיע למשכיר לפחות 60 (שישים יום) מראש לפני המועד הנ"ל (סעיף 6 לחוזה). לטענתו סעיף זה אפשר לו לפתוח את החוזה ולשנות את דמי השכירות. בהתייחס לחוב ארנונה טען השוכר שהוא אחראי לארנונה כמחזיק מול עירית רהט. הנתבע חלק על טענות לחובות דמי שכירות, מים וחשמל ואופן חישובם וטען שהוא סילק את כל החובות עד סוף שנת 2010.

חוב דמי שכירות

3.הצדדים חלוקים לגבי החוב וגם אופן חישוב החוב של דמי השכירות. על פי כתב התביעה חושב חוב דמי הכירות לפי שער דולר ארה"ב של 3.977 ₪ לדולר. לפי 12 חודשים X 250$ התוצאה השנתית היא 994 ₪ לשנה בצרוף מע"מ כדין. על פי נתון זה נעשתה המכפלה של החוב. לטענת השוכר יש לחשב את חוב דמי השכירות שבמחלוקת לפי הדולר עד ליום התשלום הפועל על פי החוזה. בסעיף 17 לחוזה השכירות נקבעו התרופות בגין הפרה יסודית של החוזה שאינה נכללת בסעיף 16 לחוזה השכירות.