ת"א 48991-03-14

1.בפניי בקשה מטעם הנתבעים להורות על פיצול הדיון, כך שתחילה תוכרע שאלת החבות בתיק ורק לאחריה תידון סוגיית הנזק. לטענתם, במידה והתיק יתנהל כמקובל, הרי שייווצר עיכוב זמנים משמעותי עד להגעה להכרעה בהליך, דבר שייצור הוצאות ניכרות על הצדדים. עוד נטען כי במידה ויינתנו תשלומים תכופים לתובעת ובסופו של יום התביעה תידחה, הרי שהתובעת תיחשף לתביעת השבה עתידית. התובעת, מצידה, סבורה כי פיצול הדיון יפגע בה ויעכב את הפיצוי לו היא זכאית למשך תקופה ארוכה. כמו כן, לטענתה, אין מחלוקת בדבר קיומה של חבות ובדבר הכרה באירוע כתאונת דרכים.

2. הנני סבורה כי יש לדחות את הבקשה.

3. הסמכות להורות על פיצול הדיון מעוגנת בתקנה 48 לתקנות סדר הדין האזרחי התשמ"ד-1984.

בית המשפט יפעיל את סמכותו לניהול הדיון באופן שיעניק מסגרת דיונית הוגנת ויעילה כאחד ותוך שמירת זכויותיהם המהותיות של בעלי הדין (רע"א 2301/01 פז חברת נפט בע"מ נ' רשקס פ"ד נה (4) 245 (2001)). ובלשון בית המשפט:

"בהפעילו סמכות זו, בית-המשפט מבקש למצוא מסגרת דיונית אשר תהא הוגנת ויעילה כאחד. בהיבט היעילות, עליה להביא למיצוי מירבי של הזמן והמשאבים המושקעים בניהולו של ההליך, על-ידי בית המשפט ועל-ידי בעלי-הדין כאחד. בהיבט ההגינות, עליה להבטיח כי תשומרנה זכויותיהם המהותיות של בעלי-הדין, וכי יינתן להם יומם בבית-המשפט, במובן המהותי והמלא של מושג זה."

בדרך כלל לא ייטה בית המשפט לפצל את הדיון משיקולי חוסר יעילות. פיצול הדיון ייעשה במקרים יוצאי דופן, ובסוגיות נזק החורגות מן המקובל. כך, ב-רע"א 4878/12 מנהלת המחלקה לרפואה תעסוקתית קופת חולים כללית נ' פלוני (פורסם במאגרים, 10.10.2012).

4.לא שוכנעתי כי מתקיימות בתיק נסיבות יוצאות דופן המחייבות את פיצול הדיון. לטעמי מחייבת היעילות בירור המחלוקת כמקשה אחת.

ניהול הדיון בשלמותו לא יפגע בזכויותיהם המהותיות של מי מהצדדים. כך לעניין ביצוע תשלומים תכופים או השבתם, הרי פיצול הדיון לא קובע זכאות התובעים לתשלומים תכופים אלא זו נבחנת בנפרד על פי התקנות ועל פי ההלכה הפסוקה (ר' רע"א 9275/03 פינטו נ' יונה, פ"ד נח(2) 295). בנוסף, שיקוליי גביה או השבה אינם שיקולים הרלבנטים לשם הכרעה בבקשה זו לעניין אופן ניהול ההליך.

5. לפיכך, הבקשה נדחית.

בנסיבות העניין, אין צו להוצאות.

ניתנה היום, א' סיוון תשע"ה, 19 מאי 2015, בהעדר הצדדים.