ת"א 48948-05-15 רוהקר נ' למדני

לפני תביעה שעילתה הוצאת לשון הרע.

התובע היה מצוי בקשר עם עובדת זרה המועסקת אצל הנתבעת, ולטענתו אף הילווה לה כספים. על פי המתואר בכתב התביעה, כאשר ביקש את החזר ההלואה, הזדרזה העובדת הזרה ועתרה להוצאת צו הרחקה כנגדו, בקשה, שלגרסת התובע "ברור" שנכתבה ע"י הנתבעת ובעידודה.

הפרסומים המהווים את עילות התביעה הינם פניות שיזמה הנתבעת לבית המשפט, על כי אין המשטרה מטפלת בתלונותיה, ועל איומיו של התובע כלפי העובדת.

לפני בקשת הנתבעת לסילוק התביעה כנגדה על הסף.

כידוע, בתי המשפט אינם נעתרים לבקשות לסילוק על הסף דבר שבשגרה. די כי כתב התביעה יגלה עילה, על מנת שבית המשפט לא ימחק תביעה על הסף. בשלב זה של ההליך, בו נבחנת קיומה של עילה, אין בית המשפט בודק את ראיות התובע ב"ציציות".

עם זאת, לאחר שעיינתי בכתב התביעה על נספחיו וכן בטענות הצדדים, שוכנעתי כי בנסיבות מקרה זה מתקיים החריג לפיו יש להורות על סילוק התביעה כבר בשלב זה.

הפרסומים נשוא התובענה מפורטים בסעיפים 10, 11, 12 13, 14, 15 ו- 16 לכתב התביעה וכולם נעשו במסגרת הליכים משפטיים בהם נקטה המטפלת של הנתבעת כנגד התובע. מן הפרוטוקול שצורף עולה כי במסגרת הליכים אלה- בקשה לצו מניעת הטרדה מאיימת- אף העידה הנתבעת, אשה מבוגרת וחולה, מטעמה של המטפלת- כנגד התובע.

סעיף 13(5) לחוק איסור לשון הרע, התשכ"ה- 1965 קובע מפורשות כי-

"לא ישמש עילה למשפט פלילי או אזרחי-

...

(5) פרסום ע"י שופט, חבר של בית דין דתי, בורר או אדם אחר בעל סמכות שיפוטית או מעין שיפוטית על פי דין שנעשה תוך כדי דיון בפניהם או בהחלטתם, או פרסום על ידי בעל דין, בא כוחו של בעל דין או עד, שנעשה תוך כדי דיון כאמור".

הפסיקה הרחיבה הגנה זו וקבעה כי מדובר בהגנה מוחלטת (ראה לעניין זה רע"א 1104/07 פואד חיר נ' עודד גיל (פורסם במאגרים)). בהמשך הורחבה ההגנה אף על מכתבי התראה.