ת"א 48937-02-15 רפת בערבה בע"מ נ' קיבוץ אילות

1.בקשה לצו מניעה זמני המורה למשיב להימנע מלעשות כל שימוש במישרין או בעקיפין במתקנים שב"קרנטינה" שעל פי הנטען הוקמה והופעלה על ידי המבקשת בתחום המשיב, בהתאם להסכם שנערך ביניהם ביום 22/11/04, שתוקפו היה לחמש שנים, היינו עד 6/1/10 עם אופציה שניתנה למבקשת להאריכו בחמש שנים נוספות כך שתקופת האופציה, אף על פי המבקשת, מומשה ותקופת ההתקשרות אמורה הייתה להסתיים ב-5/1/15.

2.בבקשה עתרה המבקשת לצו מניעה נוסף האוסר על המשיבה מלהכניס בעלי חיים לתחום הקרנטינה, וכן לצו עשה המורה למשיב להחזיר לידי המבקשת את כל הציוד שבקרנטינה ובכל מתקן שבה לרבות גדרות, מכלאות, מסלולי בטון ועוד.

3.על פי הבקשה הסעדים דרושים לנוכח הודעת בא כוח המשיב לבא כוח המבקשת מיום 11/2/15 (ראה פסקה שניה בעמ' 2 לבקשה), לפיה בכוונת המשיב לקלוט משלוח בעלי חיים בקרנטינה ביום 20/2/15.

אם כן, לא ברור מדוע הוגשה הבקשה רק היום, יומיים לאחר אותו מועד. שאלה זו עולה ביתר שאת שעה שבמקום אחר בבקשה מייחסת המבקשת למשיב כניסה לקרנטינה לרבות קליטת בעלי חיים עוד ביום 20/1/15.

4.לאור הנטען בבקשה, ומאחר ועל פיה פעל המשיב עוד שלשום, ואולי לפני חודש, לסלק את אנשי המבקשת מהקרנטינה, וכן שם את ידו על הקרנטינה ועל בעלי החיים, נראה כי הסעד העיקרי הוא בדמות צו עשה יותר מאשר צו מניעה. ההלכה בהקשר של צו עשה ידועה ואין בדעתי להרחיב לגביה ולפיה זה יינתן אך במקרים חריגים ביותר, כאשר לא שוכנעתי כי מאזן הנזק והנוחות מצדיק מתן צו ארעי, בטרם קיום דיון במעמד שני הצדדים. הדברים אמורים במיוחד לאור העובדה לפיה היה ידוע למבקשת, עוד לפני 10 ימים, כי בדעת המשיבה לפעול כפי שפעלה לשם קליטת משלוח בעלי חיים בקרנטינה.

כאמור, מהבקשה לא ברור האם מדובר בכניסה של המשיב לקרנטינה ב-20/2/15 או שמא ב-20/1/15, שכן בסעיף 27 לבקשה וגם בכותרת של הפרק שבו שובץ סעיף זה, מדובר על מעשים המיוחסים למשיב לפני למעלה מחודש ב-20/1/15. זאת ועוד, ממילא המבקשת מציינת כי אף שהאופציה על פי ההסכם הסתיימה ב-5/1/15 הרי שהצדדים הגיעו להסכמה בעל פה להארכת תוקפו למשך תקופה של שבועיים לפחות לאחר קליטת המשלוח שהזמינה המבקשת ליום 15/1/15 ואשר נקלט בפועל ביום 13/1/15. אם כן, ככל שכניסת המשיב לקרנטינה נעשתה ב-20/1/15 הרי לנו בקשה שהוגשה לאחר שיהוי רב, וזאת בהתחשב בנסיבות המיוחדות של המקרה כך ששיהוי של חודש ימים אינו עניין של מה בכך.

5.לאור כל האמור לעיל, וגם בשים לב לעובדה כי לא הוגשה תביעה, כך שלא ברור מהבקשה מה הם הסעדים שיתבקשו במסגרתה של זו, כאשר על פי כל המבחנים נראה כי הסמכות המקומית לדון בתביעה היא לבית המשפט המחוזי בבאר שבע, אני מורה כדלקמן:

א.המבקשת תגיש עד ליום 24/2/15 הודעה בה תנמק מדוע הסמכות המקומית לדון בתביעה מסורה לבית משפט זה, זאת בשים לב לכתובת המשיב.

ב.כפוף לקבלת ההבהרות, וככל שהסמכות תהא לבית משפט זה, יינתנו הוראות בדבר הגשת תגובה.

המזכירות תשלח החלטה זו לב"כ המבקשת בלבד.