חפש עורך דין לפי תחום משפטי
| |

ת"א 48904-03-16 ביסאן נ' שקרה ואח'

: | גרסת הדפסה
ת"א
בית משפט השלום עכו
48904-03-16
10.1.2017
בפני השופטת:
דנה עופר

- נגד -
התובעת:
ע'אדה ביסאן
הנתבעים:
1. מועתז שקרה
2. תאר שקרה
3. אמל שקרה

החלטה

בין הצדדים מחלוקת הנוגעת לסמכות העניינית לדון בתובענה.

 

1. התביעה שלפניי הוגשה כשבכותרתה נרשמו הסעדים "צו מניעה קבוע + ביטול חוזה מכר מקרקעין + כספית + פיצוי". סכום התביעה הועמד על 150,000 ₪.

 

בכתב התביעה נטען, כי התובעת התקשרה עם הנתבעים בהסכם מכר מקרקעין, לפיו מכרה להם חלקה בגודל 1490 מ"ר (XXXתמורת 144,000 ₪. לטענת התובעת, כל ששילמו הנתבעים היה סך של 30,000 ₪, וביחס ליתרה הם טענו כי היא שולמה בדרך של כיסוי חוב של צד שלישי, אחיה של התובעת. לטענת התובעת, היא זכאית לביטול הסכם המכר בשל הפרתו היסודית, וכן לפיצוי כספי.

 

2.בסמוך לפני הגשת התביעה הגישה התובעת בקשה לסעד זמני, שעניינו איסור עשיית דיספוזיציות במקרקעין נשוא התביעה. בתגובה לבקשה למתן סעד זמני העלו הנתבעים את הטענה, כי הסמכות העניינית לדון בתובענה מסורה לביהמ"ש המחוזי, נוכח הסעד העיקרי המבוקש, שעניינו – ביטול הסכם מכר מקרקעין.

 

להשלמת התמונה יצוין, כי ניתן סעד זמני בהסכמה, ונתבקשה תגובת התובעת בשאלת הסמכות העניינית.

 

3.לטענת הנתבעים, היות והסעד העיקרי המבוקש בתביעה דנן הינו ביטול הסכם מכר מקרקעין, הרי שהסמכות העניינית לדון בתובענה מסורה לביהמ"ש המחוזי.

 

4.התובעת מסכימה כי הסעד העיקרי המבוקש הוא ביטול ההסכם, אלא שלטענתה, בימ"ש זה מוסמך לדון בתובענה, משום שמדובר במקרקעין שאינם רשומים, ואין בסעד המתבקש כדי להביא לשינוי ברישום הזכויות. התביעה היא, כהגדרתה, תביעה חוזית גרידא, שאינה מעלה שאלה שנוגעת למקרקעין, ואף לא שאלת בעלות. הסמכות העניינית נקבעת, לטענת התובעת, על פי שווי הזכות הנדונה, וזה נמצא בסמכות בימ"ש השלום.

 

5.שאלת הסמכות העניינית נבחנת, כידוע, על פי מבחן הסעד, כפי שהוא נוסח בכתב התביעה, ולא על פי העילה (ע"א 2846/03 אלדרמן נ' ארליך, פ"ד נט(3) 529 ). בענייני מקרקעין, כאשר מבוקש סעד הנוגע לחזקה או לשימוש במקרקעין, מסורה הסמכות לבימ"ש השלום, ואילו סעד מבוקש אחר במסגרת תביעות אחרות הנוגעות למקרקעין, יביא את הסכסוך בגדר סמכותו השיורית והייחודית של בית המשפט המחוזי, כל זאת בהתאם לסעיף 51(א)(3) לחוק בתי המשפט, המסמיך את בימ"ש השלום לדון ב:

 

"תביעות בדבר חזקה או שימוש במקרקעין או בדבר חלוקתם או חלוקת השימוש בהם, לרבות תביעות הכרוכות בהן שענינן חזקה או שימוש במיטלטלין, יהיה שוויו של נושא התביעה אשר יהיה; אך בית משפט שלום לא ידון בתביעות בדבר חכירה לדורות ובתביעות אחרות הנוגעות למקרקעין".

 

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות:
לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.

 


כתבות קשורות

    חזרה לתוצאות חיפוש >>