ת"א 48878-10-14 מ.ס.מ.ש. בע"מ נ' א.ב אגמים בנייה ופיתוח בע"מ ואח'

בפני בקשה להורות על ביטול העיקולים הזמניים שהוטלו לבקשת המשיבה 1 בתאריך 29.10.14.

העיקול הזמני הוטל במעמד צד אחד, בקשר לתביעה על סך 833,000 ₪ שהגישה המשיבה 1 כנגד המשיבה 2 וכנגד המבקש. על פי כתב התביעה, בשנים 2010 – 2012 נחתמו בין הצדדים הסכמים לביצוע עבודות אלומיניום בשני פרוייקטים לבניה.

על פי הנטען בכתב התביעה, לא פרעה המשיבה 2 (הנתבעת 1) שיקים שמסרה למשיבה 1 (התובעת), כאשר המבקש היה ערב אישית לחובותיה של המשיבה 2.

על פי הבקשה להטלת עיקול זמני הפר המבקש הבטחות שנתן למשיבה 1, שוב ושוב, וכל נכסיו משועבדים בשעבוד ראשון למוסדות פיננסיים.

ביום 15.12.14 הגיש המבקש כתב הגנה בתיק, וביום 16.12.14 התקיים בפני דיון בבקשה לביטול העיקול הזמני שהוטל, במהלכו נחקר מנהל המשיבה 1, ולאחר מכן הגישו הצדדים סיכומים בכתב.

על פי המשיבה 1, התביעה נתמכת במסמכים ובנספחים רבים. לטענת המשיבה 1, השאלה אם עמדה בנטל השכנוע הנדרש לשם הותרת צו העיקול הזמני על כנו נעוצה רק בתשובה לשאלה – האם המבקש הצליח בחקירה נגדית להפריך, להזים או לסתור את האמור בתצהיר מנהלה (ס' 4(ד) לסיכומי המשיבה 1). לעמדתה, המבקש "כשל לחלוטין בערעור גירסתו וטענותיו של מנהל [המשיבה 1]". המשיבה 1 מוסיפה וטוענת כי המבקש "מלהטט נואשות" "במטרה לחמוק מהתחייבותו וערבותו האישית" אך "בכל אחת מהגרסאות ... קיימת בעצם התחייבות אישית שלו לשלם" (ההדגשה במקור).

המשיבה 1 שבה ומצטטת את נוסח המסמך בכתב ידו של המבקש, המהווה לעמדתה ערבות אישית, ומבהירה כי נמסר לידיה עוד לפני סיום הפרוייקטים וזאת כדי למנוע מהמשיבה 1 לממש את איומה להפסיק את העבודה בפרוייקטים בגין שיקים חוזרים. לטענת המשיבה 1 "מדובר בהתחייבות אישית ברורה ... ואין מקום לשום פרשנות אחרת".

המשיבה 1 מסכמת וטוענת כי התעקשותו הפרוצדורלית של המבקש במטרה לדחות את העיקול הזמני מטעמים פרוצדורליים, וסרובו להציע תחליף עיקול חרף מצבו, רק מעיד על הקושי ועל ההכבדה שייגרמו למשיבה 1 בבואה לממש את פסק הדין שיינתן בתביעה.

המבקש בסיכומיו, מנגד, מציין כי התביעה והבקשה הוגשו בשיהוי, ולאחר שהמבקש קיים את התחייבותו וגרם לתשלום עבור עבודות האלומיניום בשנת 2012. לטענתו, הבקשה לביטול העיקולים מבוססת על ראיות הסותרות את גרסת המשיבה 1, שנסתרה בכל הנושאים המהותיים שפורטו – היותו של המוניטין של המבקש הבסיס להתקשרות וקיומו של חשש להכבדה על ביצוע פסק הדין.

המבקש מפרט בסיכומיו את העולה מחקירת מנהל המשיבה 1, ממנה הוכח, לעמדתו, כי טענת המשיבה 1 שהסתמכה על המוניטין של המבקש אינה נכונה, וכן את הטענה כי קיים חשש ממשי שהמבקש יכביד על ביצוע פסק הדין.

עוד טוען המבקש כי הוא מכחיש את עצם קיומה של הערבות הנטענת, הרי שככל שהיתה קיימת ערבות, דינה להתבטל מן הטעמים שפורטו בסיכומיו.